מדינת ישראל נ' אלשעור(עציר)

החלטה

בהמשך להחלטת ביהמ"ש העליון מיום 18.2.10 , במסגרתה התבקשתי לבצע בדיקות נוספות, ובפרט לבחון את האפשרות לכניסה משטרתית למקום מגורי המשיב, "אם לבדיקת השהות במעצר בית ואם למעצר לפי הצורך בשל הפרה", הוריתי למבקשת להגיש את עמדת המשטרה בעניין זה.

ממזכרו של סנ"צ דני ישראל, שהוגש לעיוני, עולה כי הכניסה לכפר רמאדין ע"י משטרח מרחב חברון הינה רק באישור צה"ל, וצה"ל מאשר כיום כניסה לכפר זה אך ורק לשם ביצוע משימות הכרחיות כגון פצצה מתקתקת או מעצר חשוד מחולל פשיעה.

שני היסודות שהוזכרו בהחלטת ביהמ"ש העליון, כניסה משטרתית לצורך בדיקת שהות במעצר בית או כניסה משטרתית לצורך מעצר בגין הפרה, אינם נכללים, למיטב הבנתי, במסגרת האישורים של צה"ל.

לפיכך, ובהעדר אפשרות לפקח על ביצוע מעצר הבית או להביא את המשיב למשפט באמצעות משטרת ישראל, לא מתקיימות הנחיות ביהמ"ש העליון בהחלטתו הנ"ל.

יובהר, כי מותב זה, עת שיחרר את המשיב, סבר כי די בערבויות ובהפקדה הכספית, על מנת לגרום למשיב להגיע מרצונו לדיון המשפטי. שעה שביהמ"ש העליון סבור שיש צורך, על מנת לאיין את עילת השיבוש, ביכולת משטרתית להביא את המשיב פיזית לדיון, והיכולת הזו אינה מתקיימת בנסיבות העניין, אין מנוס אלא לקבוע כי עילת המסוכנות לא פגה.

אשר על כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים נגדו.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.

טלי חימוביץ, שופטת

הסנגורית

נחפש חלופה בתחום המדינה ונגיש בקשה לעיון חוזר.

הוקלד על ידי: גאולה סויסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: