מדינת ישראל נ' אלשואהין(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות שבכתב האישום, אני מרשיעה אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ח סיון תש"ע, 31/05/2010 במעמד הנוכחים.

גילת שלו, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק בכך שביום 12.5.10, נמצאו ברח' מצדה באשדוד , ללא אישור כניסה או שהייה כדין.

הנאשם 1 יליד 1989,נעדר עבר פלילי, וטרם מלאו לו 21 שנה, ואם היה אזרח ישראלי, היה מתבקש אודותיו תסקיר בטרם גזירת מאסר.

הנאשם 2, יליד 1986, אשר לחובתו 2 הרשעות קודמות מהשנים 2003 ו 2004 בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, שבל"ר, גניבת רכב, והתחזות כאדם אחר.

התביעה עתרה להשתת עונשי מאסר בפועל על שני הנאשמים, לאור חומרת העבירה והעובדה שהנאשמים לא עברו ביקורת של גורמי הביטחון.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק בתקופת מעצרם של הנאשמים, כאשר למרות בקשתם להודות בכתב האישום כבר במסגרת הליך המעצר, הועבר התיק לבית משפט זה ובשל עיכוב שאינו ברור לבית המשפט, הועבר לבית משפט זה רק ביום 26.5.10 , לאחר המועד שהתבקש על ידי הסניגור.

ב"כ הנאשם טען כי לאור הלכת פרג'ין, יש מקום להסתפק בתקופת המעצר בלבד.

בהלכת פרג'ין, קבע בית המשפט העליון, כי בעבירות של שהייה בלתי חוקית, אשר לא נלוותה להן עבירה נוספת, יש לנקוט בענישה אינדיבידואלית ולהתחשב בין היתר בקיומו של עבר פלילי, בנסיבות הכניסה לישראל , בסכנה הנשקפת מהנאשמים לביטחון המדינה, בקיומן של עבירות נלוות ובנסיבותיו האישיות של כל נאשם.

בית המשפט העליון קבע, כי ככל שמדובר בעבירה יחידה, ללא עבירה נלווית, של אדם שלא נשקפת ממנו סכנה לביטחון הציבור, ניתן להסתפק בעונשים מותנים.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע, כי ככל שהנסיבות חמורות יותר, ואם מדובר בנאשם שלחובתו עבר פלילי, יש להטיל מאסרים בפועל.

בענייננו, הנאשם 1 כאמור נעדר עבר פלילי, נתפס במקום עבודה ועקב המצוקה הכלכלית בשטחי הרשות, כאשר אינה זרה לבית משפט זה, אני סבורה כי הוא עונה על הקריטריונים שנקבעו בהלכת פרג'ין, ויש לדון אותו לעונשים צופי פני עתיד בלבד.

למרבה הצער, הנאשם ריצה למעלה משבועיים מאסר בפועל , ונתון זה יובא בחשבון בגזירת עונשו של הנאשם.

מצבו של הנאשם 2 שונה, ולא ניתן בעניינו להסתפק בתקופת המעצר, שכן לחובתו הרשעות קודמות שאינן רק בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, אלא נלוו להן עבירות רכוש, דבר המקים חשש כלשהו מכניסתו לישראל שלא כחוק.

יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את העובדה, שמאז הרשעתו האחרונה, חלפו כ – 5.5 שנים ואת העובדה שבעבירה נשוא תיק זה, הוא נמצא עובד בבית המגורים באשדוד ולא נמצא בנסיבות שבהן ניתן לחשוש שכוונתו הייתה לבצע עבירות בישראל.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשמים לעונשים הבאים:

לגבי הנאשם 1:

מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים.