מדינת ישראל נ' אלקיים(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם גם בעבירה בה הודה כאמור לעיל.

ניתנה והודעה היום ח' אב תשע"א, 08/08/2011 במעמד הנוכחים.

פנינה ארגמן, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ובתיק שצירף.

הנאשם שבפני כבן 21 שנה, הודה בהזדמנות הראשונה בכך שביצע עבירה של התפרצות לבית מגורים וגניבה ביום 15.11.10 כאשר על פי עובדות כתב האישום מדובר בגניבת רכוש רב היקף ורב ערך שרק חלקו הקטן מאוד נתפס והושב למתלוננת.

גם אם הנאשם הודה ובכך לקח אחריות מיידית וכן חסך זמן שיפוטי וזמנם של עדים, אזי העבירה במהות ובנסיבות נושאת חומרה יתירה שכן מדובר כאמור בעבירת רכוש אשר מזה עשרות שנים הפכה לנגע של ממש אשר כלל רשויות האכיפה מתקשות מאוד להתמודד עם הנגע אשר פוגע קשות בכלל הציבור, לא רק בהיבטים רכושיים.

לכן בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לאינטרס הציבורי בדרך של השתת עונשים משמעותיים ומרתיעים בין היתר מאסר בפועל לתקופה ממושכת.

עניינו של הנאשם שבפני חמור אף יותר שכן למרות גילו הצעיר לחובתו הרשעות לא מעטות בעיקר בעבירות רכוש, הוא ריצה עונש משמעותי של מאסר בפועל בגין עבירות רכוש ולחובתו גם מאסר על תנאי תקף אשר כאמור לא הרתיעו אותו והוא חזר לבצע את אותן עבירות.

בפני גם תסקיר שירות המבחן המפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר תואמות את עברו הפלילי שכן הנאשם על רקע רצונו לבסס מעמד חברתי בקרב חברה שולית, ביצע את העבירות כשהוא גם מכור לסם המסוכן כך שהשילוב בין עבירות רכוש והתמכרות לסם הוא שילוב בעייתי מאוד אשר פוגע קשות בחברה כפי שציינתי כאמור לעיל.

בית המשפט ניסה ליתן לנאשם הזדמנות לעבור הליך של גמילה אשר כשל בסופו של יום, ולכן כאשר הנאשם לא משנה את אורחות חייו באופן מהותי ובסיסי, קיים סיכוי שיחזור לבצע עבירות.

במכלול כל הנסיבות שבפני, הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר על פיו הרכיב המשמעותי הוא מאסר בפועל של 32 חודש ומוכנה אני לקבל שההסדר לענין זה הינו במתחם הסבירות לאור השיקולים לחומרא בעניינו של הנאשם.

דהיינו, מוכנה אני לאמץ את הסדר הטיעון ובהתאם לכך אני דנה את הנאשם לעונשים כדלהלן:

1.אני דנה את הנאשם ל – 22 חודש מאסר בפועל בניכוי 114 ימי מעצרו.

2.אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 10 חודשים שהושת על הנאשם בת.פ.

165-01-10 של בית משפט שלום חיפה ביום 7.4.10 במצטבר למאסר כאמור לעיל.

למען הסר ספק, הנאשם ירצה עונש מאסר של 32 חודש בניכוי 114 ימי מעצרו.

3.מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו עבירה כלפי הרכוש שעונשה שנתיים מאסר ומעלה על פי חוק העונשין התשל"ז – 1977, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

4.אני מורה לנאשם לפצות את המתלוננת, הגב' זיוה עילם, בסך של 1,500 ₪.

הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט תוך 120 יום.