מדינת ישראל נ' אלעמראני(עציר)

החלטה

1. בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו על פי כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים, חבלה במזיד ואיומים.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 17.7.11 סמוך לשעה 03.30, בסמוך לחנות ברהט ישבו המתלונן וקטין ברכב כשהמתלונן ישב במושב הנהג והקטין יושב בצידו. המשיב ועמו שניים אחרים, עומר אלעמרני, ממדוח אלעמרני ועוד אחרים שזהותם אינם ידועה למבקשת, הגיעו למקום ונגשו אל הרכב כשהם אוחזים באלות מברזל ומעץ והמשיב מצויד בנוסף באקדח.

המשיב, עומר וממדוח, החלו להכות את המתלונן ואת הקטין בהיותם יושבים ברכב, באמצעות האלות. בהמשך, שלף המשיב אקדח, דרך אותו ואיים על המתלונן והקטין בכוונה להפחידם, בכך שאמר להם "אני ארצח אחד מכם" או מילים בעלות משמעות דומה ואז ירה לתוך הרכב ירייה שפגעה בקטין ושפשפה את לחיו.

עוד נטען כי המשיב, עומר, ממדוח והאחרים, באמצעות האלות שבידיהם ובאמצעות אבנים, שברו והרסו במזיד את הרכב.

כתוצאה ממעשיהם של המשיב והאחרים, נפצע המתלונן בראשו ונגרמו לו חבלות בחלקי גופו השונים ולקטין נגרם סימן חבלה בפנים וחבלה נוספת באצבעות ידו.

2. בא כח המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה מוצקות להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. לדבריו, קיימות סתירות בין עדויות עדי התביעה וכן בין עדויות המתלוננים והממצאים בזירת העבירה.

עיינתי בחומר הראיות ושוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

גם אם קיימות סתירות כנטען בדברי בא כח המשיב, לא שוכנעתי כי יש בהן כדי לכרסם, בשלב זה , בתשתית הראייתית המוצקה כנגד המשיב.

ראיות המבקשת נשענות על עדויות המתלוננים ובעיקר על עדויות המתלונן סאלח.

גם בעדות הקטין, שלא זיהה את המשיב במסדר זיהוי תמונות, יש כדי לחזק את עדותו של סאלח, שכן, עפ"י עדות הקטין, הוא נקב בחקירה בשמו של המשיב כמי שירה לעברו, משום שעובר לירי סאלח צעק "יוסף על תירה", והוא ידע שהיורים הם מבני משפחת אלעמרני, אך לא הכיר את המשיב היטב קודם הארוע.

בנוסף, לעדויות אלה, קיימת אמרה מפלילה של המשיב בעימות שנערך בינו ובין סאלח.

במהלך העימות, יצא החוקר מהחדר והמשיב פנה למתלונן סאלח ואמר לו "תסגור את המחשב ונסגור בינינו בחוץ".

התמונות מזירת הארוע ומהרכב תומכות בגרסת המתלוננים לעניין העובדה שהותקפו וכך גם התעודות הרפואיות המצויות בתיק החקירה.

אמנם, הרופא שבדק את הקטין, קבע כי "שפשוף בלחי ימין לא נראה לי כתוצאה מפגיעת קליע, נראה שפשוף כתוצאה מנפילה בפנים או מכה מאבן או כל דבר אחר חד".

ואולם, לעניין העובדה הנטענת כי בוצע ירי, קיימת ראיה לכאורה בדמות תרמיל שנמצא סמוך לרכב של המתלוננים והשאלה אם הפציעה בלחיו של הקטין, נגרמה מהירי או תוך כדי תקיפתו במכשירים חדים אחרים, תוברר במהלך המשפט.

3. אין מחלוקת לגבי קיומה של עילת מעצר.

אשר לחלופה למעצר: הוצעה כחלופה למעצר בת זוגו של המשיב הגב' פפיסמדוב נורית שהיא אם לתינוקת בת שנה וחצי, המתגוררת בבית אימה בבאר שבע ואשר מוכנה לקבל את המשיב לביתה ולפקח עליו במעצר בית, לרבות עם איזוק אלקטרוני.

גם אם יש בחלופה זו כפי שהוצעה, כדי להוות חלופה ראויה ויש לי ספק בכך, בין היתר, משום שהמדובר באם לתינוקת הנזקקת גם ליציאה מהבית ומשום שאימה שהוצעה כמפקחת חילופית של הגב' פפיסמדוב נורית, לא התייצבה היום, אך בעיקר בשל נסיבותיו האישיות של המשיב והכוונה היא, לעברו הפלילי, הכולל הרשעה בגין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בגינן נידון לעונש מאסר של 4 שנים, לפני כ-5 שנים. בגין הרשעה זו, נידון המשיב גם למאסר מותנה של שישה חודשים שהוא בר הפעלה.

בנסיבות המתוארות, בהן מאסר מותנה בר הפעלה לא היה בו כדי להרתיע את המשיב, ספק אם המשיב ראוי לאמון בית המשפט בדמות של שחרור בתנאים.