מדינת ישראל נ' אלעברה(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב ל-5 ימים, על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

על פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד נשיאת נשק, החזקת נשק וקשירת קשר לפשע.

כמו כן נטען בבקשה, כי שיחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה – ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

ב"כ המשיב טען כי החומר הקיים בתיק לגבי מערבותו של המשיב, ונשיאת הנשק אינו עולה כדי חשד סביר המצדיק הארכת המעצר, וכי יש לשחרר את המשיב ולחילופין ביקש לשחרר את המשיב בערובה לחלופת מעצר. כן ציין כי מדובר ברכב שהחיפוש נערך לא במקום בנוכחות החשודים, אלא לאחר זמן בתחנת המשטרה וכי הנשק כלל לא הוצג למשיב במהלך חקירתו והיות ושאר המעורבים עצורים עד ליום א', אין כל חשש לשיבוש.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק.

באשר לרמת החשד הסביר יצוין כי אכן המדובר בחשד, שאינו משתווה בעצמתו לחשד הסביר הקיים לגבי 2 המעורבים הנוספים בפרשה, אולם הוא עולה כדי חשד סביר המספיק לצורך הארכת המעצר כיום.

לנוכח הסיכון של שיבוש הליכי חקירה או משפט וכן מחמת מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה והחומר החסוי שהועמד לעיוני, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.

לפיכך ומכל האמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 22.12.13 בשעה 12:00.

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"ד, 19/12/2013 במעמד הנוכחים.

אורית ליפשיץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: