מדינת ישראל נ' אלסייד

החלטה

1.לפני בקשת ב"כ הנאשם לחזור בו מהודאתו באישום המיוחס לו בתיק זה.

האישום המיוחס למבקש בתיק זה הינו הובלת מטען במשקל חורג בניגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.

במסגרת אישום זה נערך למבקש שימוע, ורישיון הנהיגה שלו נפסל ביום 12.1.12 למשך 30 יום. המבקש הגיש בקשה לביטול פסילתו המנהלית כאמור, ובהחלטתי מיום 22.1.12 נדחתה הבקשה לביטול פסילתו המנהלית.

2.יש להדגיש כי בעת הדיון בבקשתו לביטול פסילתו המנהלית הודה המבקש באופן חד משמעי בביצוע העבירה, כאשר לטענתו הגיע לאתר עם המטען במשאית ואולם מאחר שבאותו אתר ובישוב כולו לא היו מאזני משקל, הרי שהמטען לא נשקל.

המבקש, יודגש, לא הכחיש את האישום המיוחס לו אלא העלה טענות אחרות, הכל כמפורט בבקשה ובהחלטתי מאותו יום.

3.יודגש כי גם בעת הגשת הבקשה לביטול פסילתו המנהלית ובעת הדיון היה המבקש מיוצג בידי עורך דין.

4.הדיון בתיק העיקרי נקבע כמפורש בכתב האישום ליום 3.7.12.

יחד עם זאת לאחר מתן ההחלטה כאמור בבקשתו של המבקש לביטול פסילתו המנהלית, הגיש ב"כ המבקש הנוכחי – עו"ד חודורוב (יודגש כי בדיון בבקשה לביטול פסילתו המנהלית היה המבקש מיוצג על ידי עו"ד אחר), בקשה לעיון מחדש בבקשה לביטול פסילה מנהלית.

בבקשה זו העלה המבקש טענות שונות וביקש לקבוע דיון דחוף בבקשה.

5.בהחלטתי הראשונה קבעתי כי הבקשה תועבר לתגובת המשיבה, ואולם בטרם חלף המועד להגשת התגובה הגיש ב"כ המבקש בקשה נוספת, לקביעת דיון דחוף בבקשה ובסעיף 3 לבקשה ציין כי בכוונת ב"כ המבקש "לסיים את התיק בדיון הקרוב".

6.בהחלטתי מיום 29.1.12 הבהרתי כי הבקשה והפרוצדורה אינן ברורות לי, ובכל מקרה התבקש המבקש להבהיר מה פירוש האמור בדבר כוונתו לסיים את התיק. בו ביום הודיע ב"כ המבקש בלשון זו: "המבקש מבקש לפתוח התיק ולסיימו".

7.בנסיבות אלה קבעתי דיון ליום 31.1.12 לצורך דיון בתיק העיקרי.

בעת הדיון הסכימה ב"כ המשיבה לפתיחת התיק העיקרי, על אף שמדובר בהליך חריג וזאת משום כוונת ב"כ המבקש ורצונו לסיים את התיק כפי שיובהר מיד.

8.בפתח הדיון התקיימה הקראה וב"כ המבקש בתשובתו לאישום הודה בעובדות המיוחסות למבקש בכתב האישום. בנסיבות אלה הוכרע דינו של המבקש והוא הורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

9.ב"כ המשיבה החלה לאחר מתן הכרעת הדין, טוענת לעונש ובטרם סיימה טיעוניה, הודיע ב"כ המבקש כי לנוכח טענות ב"כ המשיבה בעת הטיעונים לעונש, אשר חורגות מהטענות הרגילות מסוג זה, כולל תיאורים לגבי הרשעות קודמות של המבקש, מבקש לחזור בו מהודאתו באשמה וביקש לקיים הקראה נוספת שכן לטענתו יש למבקש טענות נכבדות.

עוד הוסיף ב"כ המבקש כי בית המשפט עדיין לא קם מכסאו והטענה הועלתה בעת הדיון עצמו ולאחר עיון נוסף בחומר הראיות.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה, כי הסיבה היחידה לחזרה מהודאה הינה לאור טיעוני המשיבה לעונש ואין זה אחד הנימוקים הקבועים בחוק לצורך התרה לחזור מההודאה.

10.בהתאם לסעיף 153 א' לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי בית המשפט לאפשר לנאשם לחזור בו מן ההודיה, מנימוקים מיוחדים שירשמו.

כב' השופט קדמי בספרו "על סדר הדין בפלילים", חלק שני, תשס"ט – 2009 בעמ' 1374, ציין תוך ציטוט מהפסיקה הרלוונטית כי: