מדינת ישראל נ' אלנסאסרה(עציר)

גזר דין

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשני אישומים.

2. באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא, לפי סעיף 13 ו- 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג -1973 (להל: "הפקודה"), ביחד עם סעיף 29 לחוק

העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

3. באישום השני, הורשע הנאשם בעבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19 א' לפקודה, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

4.על פי האמור בכתב האישום, במהלך התקופה שבין חודשים ספטמבר 2010 עד מאי 2011 פעלה סוכנת משטרתית במחוז מרכז. על פי המפורט באישום הראשון- ביום 4.1.11 התקשרה הסוכנת לאדם בשם פאוזי אלטורי (להלן: "פאוזי") במטרה לבצע עסקת סמים.

פאוזי מסר לה את מספר הטלפון של הנאשם.

הסוכנת יצרה קשר עם הנאשם, וקבעו פגישה ביניהם, הנאשם ביחד עם פאוזי הגיעו לפגישה, פאוזי נטל מהסוכנת 300 ₪ ומסר לנאשם. הנאשם נטל את הכסף וחזר לאחר כמה דקות עם סם מסוג חשיש במשקל של 4.48 גרם אשר נמסר לסוכנת.

על פי המפורט באישום השני, ביום 11.1.11 פגשה הסוכנת את פאוזי, בהמשך לכך התקשרה הסוכנת לטלפון של הנאשם כאשר פאוזי נטל את הטלפון, שוחח עם הנאשם וקבע עימו כי יפגוש את הסוכנת וימסור לה סם מסוג חשיש בתמורה ל- 300 ₪.

בהמשך לכך, מסר הנאשם לסוכנת סם מסוג חשיש במשקל של 4.55 גרם בתמורה ל- 300 ₪ אותו מסר לפאוזי.

דיון והכרעה

5.במסגרת השיקולים לחומרה יש להתייחס לכך שהנאשם הורשע בשני אישומים שונים, אשר באישום אחד- הורשע בעבירה של סחר בסמים, ובאישום השני- הורשע בעבירה של סיוע לסחר. בתי המשפט חזרו שוב ושוב על הצורך להשית ענישה מחמירה ומרתיעה בגין עבירות הסמים בכלל ובגין עבירת הסחר בסמים בפרט. בנוגע לעבירת הסחר בסמים, כפי שקבעה הפסיקה יש ליתן עדיפות לשיקול ההרתעתי על פני השיקול השיקומי והאינדיווידואלי.

6.עוד יש ליתן את הדעת במסגרת השיקולים לחומרה את עברו הפלילי של הנאשם, אשר נדון בעבר למאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים בגין עבירות סמים ורק לאחרונה (לאחר ביצוע העבירות הנוכחיות) הורשע שוב בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

7.לעומת זאת, במסגרת השיקולים לקולא יש ליתן משקל לכך שהנאשם הודה במיוחס לו. עוד יש ליתן משקל ליחס שבין חלקו של הנאשם לבין חלקו של פאוזי בפרשה, אשר עניינו טרם הסתיים.

8.בחנתי את הפסיקה שהציגו הצדדים לקולא ולחומרה, ואכן יש בפסיקה האמורה כדי להתוות את הדרך בנוגע לרמת הענישה הראויה במקרה דנן.

9.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.עשרה חודשי מאסר בפועל שמניינם החל מיום מעצרו, 24.5.11.

ב. קנס כספי בסך 2,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.