מדינת ישראל נ' אלנבארי(עציר)

החלטה

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין אירוע שהתרחש בתאריך 31/5/2013 בשעה 21:00 בסמוך לבית המשיב ברחוב עשרת הרוגי מלכות 1 בלוד, כאשר התקיים העימות בבית המשפחה בינו ובין בנו יחד עם בנה של המתלוננת, אדם בשם יונס כנגד המתלוננת איים המשיב על המתלוננת בכך שאמר לה את המילים "אני אשאר אחרייך עד שאני אוריד אותך" וכן יהרוג את בנה, רפאת ויגמור אותו.

2.עוד ובאותן נסיבות ניסה לתקוף את המתלוננת בכך שנטל לידיו מקל של מגב רצפה שהיה בסמוך ובהניפו לעבר המתלוננת הוא ביקש להכותה באמצעותו.

3.על בסיס האמור מבקשת המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד לתולם ההליכים המשפטיים בעניינו.

4.הסנגור אשר בתחילת טיעונו לא כפר בראיות לכאורה סבור כי יש פרסום בעוצמתן ובעיקר לעניין המסוכנות הנשפכת ממנה וזאת בהתייחס בין השאר לטענות הבאות:

א)האירוע המדובר התרחש כאמור בתאריך 31/5/2013 בעוד שהמתלוננת אולצה לראשונה לדבר על אותו אירוע רק בתאריך 6/6/2013.

ב)באופן מעשי, מעצרו של המשיב היה רק בתאריך 21/6/2013 וגם זאת כאשר המטרה הראשונית של השוטרים היתה לאתר את בנה, יונס, ולא את המשיב ואולם משהוא היה ברקע, החליטו לעכבו ולעצרו רק משום שהיה בסביבה.

ג)עיקר טענותיה של המתלוננת מתייחסים לבנה, יונס, אשר אף האיומים שהפנה כלפיה היו חמורים בהרבה מאלה של המשיב.

ד)באשר לניסיון התקיפה, הרי שגם בעניין זה בתשובה לשאלת החוקר איך את יודעת שהוא רצה להכות אותך עם המקל היא משיבה "המקל היה בביתו שלו, המקל היה מונח על הקיר ובזמן הויכוח הוא תפס את המקל ביד".

5.אין טענה ברורה על כך שהמשיב הניף את המקל כלפיה כפי שנטען בכתב האישום, אם כי יש לציין בעניין זה כי בהודעתה הראשונה במשטרה בהקשר לכך לאחר שאיים ואמר לה את המילים שצוינו קודם לכן לדבריה הוא הרים עליה את המקל של המגב והבן שלה תפס אותה וכמעט שהיא התעלפה בשל כך שיש לה בעיות והיא חולה.

6.עוד מפנה הסנגור לדברים שאמרה המתלוננת על כך שבנה יונס הוא הגורם העיקרי, כי המשיב נגרר אחרי יונס וכי היא מוכנה לוותר על התלונה מנגד המשיב כי בנה יונס התייצב לחקירה משום שהוא זה שעושה את הצרות.

7.בנסיבות אלה, סבור הסנגור כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב כבר היום לחלופת מעצר בבית הוריו בכפר קאסם המרוחק עשרות קילומטרים ממקום מגוריו של המשיב.

8.מתוך עיון בתיק החקירה עולה כי העיכוב בתלונתה של המתלוננת מוסבר כנראה בכך שהיא נאלצה לפנות למשטרה ולהתלונן בשל כך שיום קודם לתלונתה היא זיהתה בשעת לילה מספר אנשים בתוך רכב מחוץ לביתה כשבתוכו 3 גברים בנוסף ליונס ולמשיב אשר הסתובבו ליד הבית כאשר בשעה 2:30 לפנות בוקר דפקו אצלה בבית והיא ראתה מעינית הדלת גבר רעול פנים שלא הכירה ולפיכך לא פתחה את הדלת.

9.המתלוננת חוזרת ומביעה בעדותה את פחדה הרב שלה מהמשיב ומהבן – יונס. עוד כי גם ילדיה האחרים מפחדים ביותר לרבות בהליכה לבית הספר.

10.יצוין כי ברישומו הפלילי של המשיב 4 הרשעות קודמות בעבירות כאשר הרשעתו האחרונה הינה מחודש 5/07 בהתייחס לעבירת סמים מינואר 2007, אז נדון למאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים והרשעתו הקודמת בגין עבירת איומים אז נדון למאסר על תנאי מתייחסת לעבירה מחודש יוני שנת 2000.

11.מתוך עיון בחומר החקירה התרשמותי הינה כי אכן חלקו של אותו יונס, בנה של המתלוננת, אשר טרם נעצר הינו גדול יותר מזה של המשיב. יחד עם זאת, יש ראיות לכאורה לביסוס ההאשמות המיוחסות למשיב בכתב האישום. עוד עולה כי מתוך התיק החשש הכבד של המתלוננת ויתר ילדיה מהמשיב ומהבן האחר, יונס.

12.בנסיבות אלה, קמה עילת מעצר כנגד המשיב. יחד עם זאת, אני סבור כי יש מקום לבחון חלופת מעצר ואולם זו תעשה באמצעות שירות המבחן שלו הידע והכלים והמקצועיות בהערכת סיכונים מחד והפחתתם על דרך בחינת חלופות מאידך.

13.אשר על כן, אני מורה כל המשיב ייעצר עד להחלטה אחרת.

14.שירות המבחן תכין תסקיר בעניינו של המשיב בה יבחן את האפשרויות לחלופת מעצר בעניינו, אותו יגיש עד לדיון הנדחה.

15.הדיון נדחה ליום 9/7/2013 בשעה 08:30 לפני כב' השופטת פרנקל.