מדינת ישראל נ' אלנבארי ואח'

החלטה

בנסיבות העניין, אני מוצא לנכון לדחות את המשך הדיון בבקשה לשעה 13:30 ואני מורה על הארכת המעצר בשלב זה, גם בשים לב לחומר החקירה עד השעה 14:00.

אני מורה על שחרור הסנגוריה הציבורית מיצוג שני החשודים בבקשה זו.

תיק החקירה מושב.

ניתנה והודעה היום ד' אייר תש"ע, 18/04/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מעצרם של החשודים מכוח סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 [להלן: החוק"].

2.החשודים נעצרו לראשונה ביום 12.04.2010, ומעצרם הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודים ובא-כוחם, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרם של החשודים למשך 4 ימים.

4.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודים, וכן הצהרת תובע לפי סעיף 17ד' לחוק.

5.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודים חשד בדבר ביצוע עבירות של הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו, פציעה או חבלה זדונית שלא כדין, סיכון אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רשיון, ללא טסט וללא ביטוח.

על פי האמור בבקשה, בתאריך 12.04.2010 שני החשודים בשני כלי רכב שונים הבריחו סיגריות, פרצו מחסומים של משטרה, כתוצאה מפריצת מחסום נפגע אחד השוטרים בפניו וכן אחד השוטרים כמעט ונדרס על ידי שני החשודים, לאחר מרדף נטשו את שני כלי הרכב ונעצרו לאחר מרדף קצר סמוך לרכבם. הוברר שמדובר ברכבים שהורדו מהכביש ללא תוקף וכן לחשודים יש פסילה מלנהוג.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17ד' לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרם של החשודים עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם, בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות של ממש העולה מהחשודים.

הנסיבות המפורטות לעיל, פציעה שנפצע שוטר, העמדת שוטרים בסכנה של ממש והצורך בקיום מרדף על מנת ללכוד את המשיבים, מעידים על מסוכנות רבה העולה מהמשיבים ועל הצורך לבחון היטב כל שחרור לאור חשש של ממש להמלטות.

7.לנוכח המסוכנות האמורה ולאור החשש האמור, לא מצאתי להעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר, ואיני סבור כי כעת יש לבחון חלופות מעצר בשים לב למסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיבים כאמור לעיל ולחומר החקירה.

8.איני רואה בשוני עליו מצביע ב"כ החשודים בין האמור בבקשה לבין נוסחה של הצהרת התובע כנימוק אשר יש בו לשנות מהחלטתי. בהצהרת התובע מצויינת עבירה של פציעה וכידוע הצהרת התובע עדיין אינה התוצאה הסופית אשר תהיה בכתב אישום.

9.אשר לאורך תקופת המעצר המבוקשת, אני סבור כי בשים לב להיקף חומר החקירה הבקשה סבירה ומידתית.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרם של החשודים עד ליום 21.04.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צווי מעצר נחתם בד בבד.