מדינת ישראל נ' אלמיו(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] התשנ"ו – 1996. [להלן: "החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט זה המייחס לו עבירות של תקיפה סתם וחבלה או פציעה כשהוא מזוין. המעשה המתואר בכתב האישום כולל ויכוח מילולי שהיה למשיב עם מתדלק וקופאי בתחנת דלק, שלאחר מכן שב המשיב לתחנת הדלק, המשיך בויכוחו עם המתלונן, תקף אותו ואף דקר אותו באמצעות מכשיר חד בירכו השמאלית ונמלט מהמקום.

המתלונן עצמו נזקק לטיפול רפואי.

בדיון שהתקיים ביום 26/07/10 ובהסכמת ב"כ המשיב, נקבעו קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והמשיב נשלח לתסקיר שירות המבחן, בין היתר על מנת לבחון חלופת מעצר.

שירות המבחן בדק שתי חלופות שהוצעו על ידי המשיב. האחת בית הוריו בבאר שבע והשנייה אצל דודו בקריית מלאכי. החלופה הראשונה נפסלה על ידי שירות המבחן בין היתר בהיותה חלופה הקרובה למתלונן.

חלופה נוספת קיבלה המלצת שירות המבחן.

למשיב עבר פלילי הכולל הרשעה אחת בעבירה של החזקת סם. לא נעלם מעיני שמדובר בשימוש בסכין לשם יישוב סכסוך והגם שהכלל הוא שבמקרים שכאלו רמת הסיכון עולה, הרי שאני סבור שככל שמדובר בהליך מעצר עד תום ההליכים, אין לקבוע כללים נוקשים וחזקות מסוכנות נוספות מעבר לאלו שקבע המחוקק בסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק. כל עושה וכל מעשה יש לבחון בנפרד ואף כאשר רמת המסוכנות גבוהה, עדיין מצווה בית המשפט לבחון חלופת מעצר.

במקרה שלפנינו, כאמור הוצגה חלופה וזו נבחנה והומלצה על ידי שירות המבחן, תוך ששירות המבחן מציין שהתרשם מיכולת תפקודו של המשיב עצמו ואף התרשם חיובית מהערב המוצע. ערב זה התייצב בבית המשפט ועשה רושם חיובי. אמנם שלא נראה בקיא בעברו של המשיב, אולם עשה עלי רושם כאדם נורמטיבי, המתנדב במוסדות ציבור ואשר התרשמתי שיכול להפעיל מרותו על המשיב. אינני סבור שיש לסטות מהמלצת שירות המבחן ואני סבור שלמרות מסוכנותו של המשיב, יש בחלופה שהוצגה כדי לצמצם משמעותית מסוכנותו של המשיב. כאשר מדובר בהליך מעצר, יש עדיין להישמר פן יהפוך אירוע חריג ופסול כשלעצמו, בשילוב עם מאפייני אישיות ספציפיים, למעגל שאין למשיב יציאה ממנו. שירות המבחן עמד על כך גם בתסקיר ולפיכך המליץ על חלופת מעצר. סבורני שיש לקבל המלצה זו.

לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית דודו, מר אלמיו יצחק, ת.ז. 015582182 (להלן: "הערב"), ברחוב הרצל 2147/6 בקריית מלאכי וזאת בפיקוחו של הערב. יותר למשיב לצאת מכתובת מעצר הבית אך ורק לשם התלוות לערב לצורך סידורים שיבצע הערב וזאת בתחום העיר קריית מלאכי ולא מעבר לשעתיים ביום. ככל שיזדקק הערב ליציאות מעבר לתחום העיר קריית מלאכי, לשם טיפול רפואי, לרבות טיפול רפואי באמו, יעשה זאת תוך תיאום עם קצין המשטרה בתחנה.

ב.תחתם התחייבות עצמית על ידי המשיב וכן ערבות צד ג' על ידי הערב, בסך של 10,000 ₪ כל אחת.

ג.הפקדה כספית בסך של 5,000 ₪.

ד.המשיב יתייצב לכל דיון בבית המשפט, ככל שיידרש וזאת בליווי הערב. המשיב יהיה רשאי להיפגש עם באת כוחו במשרדה ובלבד שיהיה זה בליווי הערב ולאחר תיאום עם קצין המשטרה בתחנה.

ה.המשיב יהיה נתון תחת פיקוח שירות המבחן. אני קובע את תקופת הפיקוח לחצי שנה.

ו.המשיב לא ייצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, לרבות עם עדי התביעה.

ז.אני נמנע מקביעת תנאי של איזוק אלקטרוני לאור הצרכים של הערב עצמו ביציאות בלתי מתוכננות מביתו.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תש"ע, 17/08/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

החלטה