מדינת ישראל נ' אלמוני

רס"מ, שלמה שיוביץ.

לשאלת בית המשפט, אני מציג את תיק החקירה ומפנה לראיות המבססות את המבוקש, לרבות עם מרבית המעורבים.

החלטה

לפני ערר שהוגש היום על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט בארי) מיום 8.9.10 , לפיה דחה בית המשפט את בקשת העוררת לתפיסת מסמכים. בהחלטה נאמר שלאחר שניתנו הסברים לבית המשפט, אין כל הצדקה למתן הצו, ומבלי שניתנו הנמקות לדחייה.

בערר מפרטת העוררת את נימוקיה באשר לחשיבות קבלת המסמכים, ומציינת כי נאמר על ידי בית המשפט קמא בעל פה כי הסיבה לדחייה היא כמות גדולה של מעורבים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בערר ובנספחיהם, וכן קיבלתי הסברים מב"כ העוררת, ועיינתי בתיק החקירה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הערר להתקבל.

התיק נמצא בשלבי חקירה, נאספו מנסמכים, נחקרו מעורבים ויש לאפשר למשטרה לאתר ראיות נוספות על מנת למצות את החקירה. שוכנעתי כי ייתכן ובמסכמים שתפיסתם מבוקשת יהיה כדי לקדם את החקירה. מובן שאין מקום לפרט את אותם מסמכים מבוקשים במסגרת ההחלטה. עוד אוסיף כי הופניתי לראיות הקושרות בין מרבית המעורבים לבין המסמכים שתפיסתם מבוקשת, וגם בכך טעם לקבלת העורר.

בשולי הדברים, נכון היה עושה בית משפט קמא אם היה מציין את נימוקי הדחייה בהחלטתו, על מנת לאפשר ביקורת עליה.

לאור האמור, אני נעתר לבקשה באופן חלקי, לפי שניתן צו כמבוקש ביחס למעורבים שסומנו על ידי בנספח א לבקשה.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשע"א, 27 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: