מדינת ישראל נ' אלכסנדר סטקולשיק

הכרעת דין

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 24.05.2010 בשעה 11:05, שעה שנהג ברחוב סאלד/עגנון בנהרייה, לא ציית לתמרור ב-37 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה - עבירה בניגוד לתקנה 22(א) ו 64(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3. התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר פקד שחר ורדי, עורך הדו"ח והגישה באמצעותו את הדו"ח וכך נכתב בדו"ח ת/1 :

"היום בשעת אכיפת תנועה בצומת הרחובות סאלד/עגנון נהרייה, הבחנתי בנהג הרכב הנ"ל כאשר הוא מגיע מרחוב ש"י עגנון מכיוון צפון לדרום ומבקש לפנות לכיוון המערב לרחוב סאלד כאשר הוא לא עצר כלל את רכבו תוך התעלמות מתמרור ב- 37 המוצב בקרן הרחוב כנגד הנהג נרשם דו"ח בהתאם".

בעדותו בבית המשפט ציין עד התביעה כי היה במרחק של כ-15 מטר מהצומת.

עפ"י הרישום הדו"ח הגיב הנאשם ואמר:

"אני עצרתי"

4.בחקירתו הנגדית, ציין עד התביעה שבמידה והיה לו ספק קטן שהנאשם לא ביצע את העבירה לא היה רושם את הדו"ח. לדבריו, לא היה עסוק ברישום דו"ח אחר, וסימן לנאשם לעצור עם היד ולא באמצעות דפים.

העד ציין, כי קו העצירה ממש על הצומת ורואים את שני הצדדים ללא צורך בגלישה.

לשאלה שהעד עמד ליד השיחים, השיב שהוא עמד על המדרכה, שכן נקודת העמידה שבה עמד מאפשרת לו לראות את העבירה אותה ביצע הנאשם "אתה לא אמור לראות אותי". אתה אמור לבצע את העצירה בחוק"

5. מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו

לדבריו, נסע ברחוב שי עגנון, עצר בעצור "ראיתי את השוטר רושם שם, פתאום הוא נפנף לי לעצור. הוא אפילו לא הסתכל אם עצרתי או לא. הוא בתוך הדפים שלו. אני לא עשיתי את העבירה."

בחקירתו הנגדית, ציין כי הבחין בשוטר בעת שעצר, והבחין בשוטר שהיה בין השיחים מצד ימין שלו.

לשאלה "השוטר היה כאן בבית המשפט ושמעת את עדותו, הוא אומר בצורה מאוד ברורה ומובנת וחד משמעי שהוא הבחין בך מגיע וצומת ולא עצרת בכלל את הרכב, אלא פנית מיד ימינה" השיב, השוטר לא היה ביכולתו לראות אותו, הוא היה עסוק בכתיבה "הוא לא סיים אפילו לרשום את הדו"ח הקודם, והחליט לעצור גם אותי. כנראה שהיה לו רף כל שהוא לעצור אנשים."

6. לאחר שבחנתי את העדויות שהיו לנגד עיניי, החלטתי להעדיף את גרסת עורך הדו"ח על פני גרסת הנאשם. הקצין עשה עליי רושם אמין ביותר, הוא היה במקום, בין היתר לצורך אכיפת התמרור ב-37 המוצב בכיוון נסיעת הנאשם, ולפיכך נהנה מיתרון ההתמקדות.

האירוע התרחש בחודש מאי, בשעות הבוקר, כך שלא הייתה לשוטר בעיה להבחין ברכב הנאשם בעת ביצוע העבירה.

אני מאמין שמהמקום בו עמד הקצין, במרחק קצר מהצומת, לא התקשה להבחין בביצוע העבירה.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה.

המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לצדדים.