מדינת ישראל נ' אליאס(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

הצדדים הסכימו כי קיימות ראיות לכאורה. כמו כן קיימת עילת מעצר סטטוטורית על פי הוראות סעיף 21 לחוק המעצרים. השאלה היא האם יש חלופה שתביא לתוצאות המעצר באופן שיפגע פחות בחרותו של המשיב. לצורך בחינת שאלה זו ביקשתי תסקיר שירות המבחן. התסקיר ממליץ על שחרור של המשיב בתנאי מעצר בית בבית ידידתו של המשיב מיכל שחר המתגוררת בגילה.

המבקשת מתנגדת לחלופה זו. לטענתה מדובר במשיב בעל עבר פלילי בתחום סחר הסמים אשר על ראשו מרחף עונש של מאסר על תנאי שהוא בר הפעלה.

ב"כ המשיב מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. לדבריו מדובר בחלופה שיש בה כדי להביא לתוצאות המעצר בדרך שכבר הוכחה בעבר כדרך טובה ויעילה וזאת כאשר המשיב הואשם בפעם הקודמת, בשנת 08' בעבירות של סחר בסמים ובית המשפט הורה על שחרורו בביתה של אותה ידידה בתנאי מעצר בית.

שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי כי לא ניתן בשלב זה להורות על שחרורו של המשיב כפי שהורה שירות המבחן. המבחן הראשון לבדיקת אפשרות שחרור היא האמון שניתן לתת במשיב שנמצא בפני בית המשפט. בנדון דנן, מדובר במשיב שאך לפני שנתיים נידון בשל אותן עבירות של סחר בסמים ונגזר עליו עונש הכולל מאסר על תנאי שהוא חב הפעלה. חרף האמור המשיך המשיב במעשיו וסחר בסמים 4 פעמים נוספות כפי שעולה מכתב האישום שהוגש בתיק זה. ער אני למצבו הרפואי של המשיב ואולם אין בכך כדי להביא לשחרורו כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן. טיפול רפואי ניתן לקבל גם בתנאי מעצר ואני מפנה את תשומת לב שב"ס למצבו הרפואי של המשיב ולצרכיו הרפואיים המיוחדים.

לאור כל האמור אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

גד ארנברג, שופט

הוקלד על ידי: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: