מדינת ישראל נ' אלופר(עציר) ואח'

החלטה

כנגד שני המשיבים הוגש כתב אישום, ואשר לפיו שני המשיבים יחדיו סחרו בסם מסוכן לסוכנת סמויה.

כמו כן, למשיב 1 מיוחסת עבירה נוספת של סחר בסם לאותה סוכנת.

באי כוח המשיבים טענו כנגד ראיות לכאורה בתיק.

ביום 12.06.11 נתתי החלטה שמתייחסת לחומר הראיות הקיים לגבי שני המשיבים.

הגעתי לכלל מסקנה בהחלטתי הנ"ל שקיימות ראיות לכאורה לגבי שני האישומים המיוחסים למשיב 1 וכן לאישום הראשון שמיוחס למשיב 2.

במסגרת החלטתי הנ"ל הוריתי על קבלת תסקירים של שירות המבחן לגבי שני המשיבים.

לגבי משיב 1,

מעיון ברישום הפלילי שלו עולה כי לחובתו 12 הרשעות קודמות.

ברישום הפלילי אין אינדיקציה להרשעות בעבירות סמים.

ככל שנרשם בתסקיר שירות המבחן שעברו הפלילי כולל הרשעות בעבירות סמים, הרי שמדובר בטעות.

יחד עם זאת, המשיב 1 ריצה מספר מאסרים בפועל בעבר.

כמו כן, שירות המבחן איננו ממליץ על שחרורו, זאת בשל תפיסות עברייניות, היעדר מצוקה סביב הכרוניות שבמצבו ואף המעצר אינו גורם מהווה מגויס לבחינת הבעייתיות הבולטת בחייו.

ב"כ המשיב הציע שהמשיב ישתחרר למעצר בית כאשר אשתו וחמותו ישמשו כמפקחות.

דא עקא, שירות המבחן לא התרשם שהחלופות המוצעות מתאימות לפקח על המשיב.

שתיהן לא נמצאו כבעלות סמכות על המשיב וכי מי שהמשיב יקבל את מרותן.

עבירות של סחר בסם יוצרות עילת מעצר מכוח הוראותיו של סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחסד"פ (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996.

בהתחשב בעובדה שהמשיב ריצה מספר מאסרים בעבר, מיוחסות לו שתי עבירות בשני אירועים שונים, וכן בשילוב העובדה שאין חלופת מעצר ראויה שתאושר ע"י שירות המבחן וכן בהיעדר נכונות והתאמה להשתלב בקהילה טיפולית סגורה, הרי שלא מצאתי מקום להורות על שחרורו או על קבלת תסקיר משלים של שירות המבחן.

לפיכך, הנני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

לגבי משיב 2,