מדינת ישראל נ' אלוני

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם .

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה מעל המהירות המותרת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. על פי עובדות כתב האישום ביום 05.12.08 נהג הנאשם ברח' חטיבת גולני בחיפה, במהירות 118 קמ"ש במקום 50.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. במועד ההקראה כפר כפירה כללית ובמועד שמיעת הראיות הדגיש כי הוא כופר במהירות הנטענת, אך אינו כופר בעצם הנהיגה, בזמן ובמקום.

מטעם התביעה העיד מפעיל הממל"ז מר משה מלקר אשר ערך את הדו"ח (ת/1). בחקירתו הנגדית הציג תעודת מפעיל, אישר כי מכשיר הממל"ז דורש כיול יומי ותקופתי המהווים תנאי לתקינות המכשיר. אשר לתעודת הכיול התקופתית העיד כי אינה נמצאת ברשותו אלא במשרד התנועה בחיפה (עמ' 2 ש' 15 לפרוטוקול).

הנאשם ביקש לטעון כי "אין להשיב לאשמה", אך בהמשך ביקש לראות בטענותיו סיכומי הגנה לכל דבר ועניין על כל המשתמע מכך, לרבות הנטל המוטל על התביעה בסוף ההליך (עמ' 3 ש' 1 ו-2 לפרוטוקול) . לבקשת בית המשפט התקבלה ביום 23.8.10 הודעת הנאשם כי "אלו עדיו".

בסיכומיה ביקשה המאשימה להרשיע את הנאשם, הפנתה לפסיקת בימ"ש העליון שם נקבע כי מכשיר הממל"ז הינו מכשיר מדויק וקיימת לגביו חזקת אמינות. הפנתה לפעולות הכיול שנעשו בתחילת ובסיום המשמרת כעולה מת/1. אשר לעובדה שלא הוצגה תעודת עובד ציבור בכל הנוגע לכיולו התקופתי של המכשיר, טענה כי רק המהירות הנטענת הייתה במחלוקת ולא כיולו התקופתי של המכשיר ובכל מקרה, תעודת עובד הציבור מצויה במשרד משטרת התנועה.

הנאשם בסיכומיו ביקש מבית המשפט לזכותו ומיקד טענותיו בהיעדרה של תעודת כיול תקופתית. לשיטתו תנאי מקדים להוכחת המהירות הנטענת הינה הוכחת תקינות המכשיר לרבות הוכחת כיולו התקופתי.

דיון והכרעה

מעיון בת/1 עולה כי ביום 05.12.08 בשעה 16:45 נהג הנאשם בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 50 קמ"ש במהירות של 118 קמ"ש.

מת/1 עולה כי עד התביעה מס' 1 ביצע את כל הבדיקות הנדרשות להפעלת מכשיר הממל"ז לרבות כיולו בתחילת ובסיום המשמרת. ההגנה לא חקרה את העד על אופן ההפעלה ואני קובע כי המדידה בוצעה כראוי ובהתאם להוראות הנדרשות.

חזקת אמינות מכשיר הממל"ז אינה שנויה במחלוקת – והיא אושרה בע"פ 4682/01 מדינת ישראל נ' לוי עטיה (בית המשפט העליון - פרשת לוי עטיה). חזקה זו ניתנת לסתירה אם יוכיח הנאשם אי תקינות של המכשיר. יודגש, כי חזקת אמינותו של המכשיר אינה מהווה תחליף לחובות המוטלות על התביעה, לרבות הוכחת כיולו התקופתי של המכשיר בו בוצעה המדידה.

בענייננו, המאשימה לא הגישה את תעודת הכיול התקופתית של המכשיר בו בוצעה המדידה. המאשימה לא חלקה על הצורך בהוכחת כיול תקופתי, אך הסתפקה כאמור בטענה לפיה התעודה מצויה במשרד משטרת התנועה. בהקשר זה, לא ניתן להסתפק בטענת המאשימה לפיה תעודת הכיול מצויה במשרדי משטרת התנועה והיה על המאשימה להציגה כראייה.

משכפר הנאשם במהירות המיוחסות לו, היה על המאשימה להגיש את תעודת הכיול התקופתית או להוכיח כיולו בדרך אחרת. משלא הוכח כיולו התקופתי של מכשיר המדידה לא ניתן להסתמך על תוצאות המדידה נשוא כתב האישום - ראה בהקשר זה ע"פ 5355/08 מ"י נ' עמיקם לוין (בימ"ש מחוזי באר שבע). יובהר כי בע"פ 5355/08 נקבע בנוסף, כי יש צורך בכיול תקופתי שיבוצע במעבדה מורשית, טענה שלא הועלתה במקרה זה על ידי ההגנה ואין בדעתי לדון בה במסגרת תיק זה. ראה גם עפ"ת 9534-06-08 אורנה דריזין נ' מדינת ישראל (בית המשפט המחוזי מרכז).

לא נעלמה מעיני תגובתו של הנאשם במעמד קבלתה הדו"ח "אתה צודק אני ממהר לבית חולים" וכן העובדה שבחר שלא להעיד להגנתו. המאשימה לא בקשה בסיכומיה לראות באמרת הנאשם "הודאה" ובהימנעותו ממתן עדות בבית המשפט "דבר מה נוסף" ובהתאם להרשיעו. למען הסר ספק יובהר, כי אינני רואה בדברי הנאשם במעמד קבלת הדו"ח "הודאה" במלוא מובנה, אלא לכל היותר "ראשית הודאה". גם אילו הייתי סבור כי מדובר ב"הודאה" בעובדות, אינני סבור כי זה המקרה בו ראוי לראות בהימנעות ממתן עדות בבית המשפט "דבר מה נוסף" – ראה בהקשר זה רע"פ 4142/04 סמל איתי מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי (בית המשפט העליון).

לאור כל האמור לעיל החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: