מדינת ישראל נ' אלוני(אסיר)

החלטה

1.לפנינו בקשה להתיר פרסום מתוך קלטות שחזור שנערכו למשיבה 1 (להלן: "הנאשמת") ואשר הוקרנו באולם בית המשפט, בפומבי.

2.הנאשמת והמשיבה 2 (להלן: "המאשימה") מתנגדות לבקשה.

התנגדותן שהובעה בכתב הועברה לידיעת המבקשת, תוך שניתנה לאחרונה האפשרות להגיב על ההתנגדות וכן לבקש קיום דיון בעניין, שאחרת תשלח החלטה לאור הבקשה והתגובות שפורטו בכתב.

משהמבקשת בחרה שלא להגיב לעמדת המשיבות ולא ביקשה קיום דיון במעמד הצדדים, נותר להחליט בבקשה.

הרקע

3.הנאשמת מואשמת ברציחת שתי בנותיה. במסגרת החקירה, ביצעה הנאשמת שני שחזורים בזירת האירוע (דירת המגורים). חלקים משחזורים אלה תועדו כנדרש על פי החוק, הוצגו בבית המשפט בשלב הבאת הראיות, בפומבי ובנוכחות קהל.

נימוקי הבקשה

4.המבקשת טוענת בבקשתה כי אין מניעה לשידור החלק הרלוונטי ששודר באולם בית המשפט ואשר צוטט בפרוטוקול, אין שוני בין התמליל והפרוטוקול המותרים לפרסום לבין התיעוד החזותי שהוצג בבית המשפט, כל זאת בשם חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת כמו גם החשיבות הרבה שיש לתיק זה.

עמדת המשיבות

5.ב"כ הנאשמת פירטה בהרחבה את נימוקי התנגדותה, לפגיעה בפרטיותה שלה ושל אחרים כגון בעלה, אבי הבנות. כמו כן, הפנתה לשלב בו הוגשה הבקשה, בטרם הוכרעו טענות ההגנה נגד קבילות אמרותיה של הנאשמת והשחזורים שביצעה שלפי הנטען נעשו בניגוד לרצונה ותוך ניצול מצבה הנפשי.

ב"כ הנאשמת תמכה התנגדותה בפסיקה המתייחסת לפרשנות שיש ליתן לסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב – 2002 (להלן: "סעיף 13 לחוק"), כשיישום ההלכה על ענייננו מלמד שלא הובא טעם שיצדיק חריגה מהכלל האוסר לפי סעיף 13 לחוק פרסום התיעוד החזותי.

6.ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה בשל החשש שפרסום הקלטת יפגע פגיעה חמורה בתקינות ההליך המשפטי התלוי ועומד וכן בטובת החקירה המשטרתית וההגנה על הפרטיות.

7.סעיף 13 לחוק הינו חלק מחוק שנועד להבטיח את תקינות הליך החקירה של חשודים ואת זכויותיהם במהלך החקירה כאשר התיעוד משפר את יכולתו של בית המשפט להתרשם מהאופן והדברים שמסר הנאשם בחקירתו במטרה להגיע לחקר האמת.

8.סעיף 13 הנ"ל אוסר על פרסום תיעוד חזותי או קולי, אך אינו אוסר פרסום תוכנה של חקירה בדרכים אחרות, כגון פרסום מילולי.

דיון והכרעה

הפער שבין פרסום תוכן מילולי לבין פרסום תיעוד חזותי או קולי, מצדיק מבחינת פוטנציאל הפגיעה את הטלת האיסור האמור. עם זאת, מקנה המחוקק לבית המשפט שיקול דעת אם להתיר פרסום חזותי או קולי של חקירת חשוד, באופן חריג.

9.בבסיס האיסור על פרסום קלטות חקירה עומדים מספר שיקולים:

האחד, זכותו של הנחקר לפרטיות ולשמירה על כבודו, כשזכות זו מעוגנת במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכן בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981.

השני, החשש מפני פגיעה ביעילות חקירת המשטרה, שכן, התרת פרסום עלול להרתיע נחקרים מלשתף פעולה בחקירתם במשטרה וממסירת גרסה מפורטת.