מדינת ישראל נ' אלוג'(עציר) ואח'

החלטה

כנגד המשיבים שבפני הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע,פריצה לבנין שאינו בית מגורים, גניבה,החזקת מכשירי פריצה,החזקת סכין,היזק בזדון,לגבי נאשמים 2-3 גם הכשלת שוטר,לגבי נאשם 1 גם הפרת הוראה חוקית בכך שהיפר תנאי שחרור,נאשם 2 גם תקיפת שוטר,איומים והעלבת עובד ציבור.

התביעה מבקשת כי ביהמ"ש יורה על מעצר המשיבים עד תום ההליכים.

התביעה טוענת כי, המשיבים נתפסו בתאריך 2.4.11 לפנות בוקר, כאשר המשיבים 1-4 ישובים ברכב, בצמוד לאולם אירועים גני אירוסים שנפרץ. בשעה 1:23 נמסרה הודעה למשטרה, בשעה 1:25 הגיעה ניידת בילוש אשר נתקלה ברכב בו נסע המשיב 5 לבדו ונמצא קרוב למקום האירוע. המשיב 5 עוכב והניידת המשיכה ותפסה את המשיבים 1-4 כאשר הם ישובים ברכב נוסף במרחק מאות מטרים מאותו אולם. על פי דוחות הפעולה המשיבים ישבו בתוך הרכב כשהם מזיעים .ברכב נמצאו כלי פריצה ,כפפות כובע, עפ"י דו"חות פעולה זרקו כלי פריצה מתוך הרכב והאחד זרק תיק המכיל כלים. בחיפוש ברכב נמצאו כלי פריצה נוספים וקופסא ירוקה המכילה צ'קים בשווי כ- 3,000,000 ₪ וכרטיסי פיס.

הסתבר כי הקופסא נגנבה שעות קודם לכן מאולם סמוך-גני מרוויאס – דבר המעיד על חזקה תכופה.

טענת אליבי שסיפקו חלק מן המשיבים לפיה שהו אצל איברהים ראפיעי, קרוב של אחד המשיבים,קרסה שכן אברהים הכחיש בהודעתו שהיה בביתו ליד גני האירוסים. הנ"ל טען כי נסע לבאר שבע מיום חמישי וכי המשיבים לא היו בביתו.

על פי איכוני הטלפונים שהיו ברשות המשיבים הסתבר כי המשיבים כולם עברו באולם האירועים גני מרוויאס,לאחר מכן נסעו במסלול לכיוון האולם לידו נתפסו. בין המשיבים נערכו שיחות רבות במהלך יום האירוע. המשיב 5 משמש כתצפיתן ומודיע ליתר המשיבים על הגעת המשטרה.

באשר לפריצה בגני מרוויאס,הפריצה התרחשה דרך החלון כאשר הסורג התחתון נפתח ודרכו הוצאה כספת גדולה,אשר לא נמצאה.הקופסא שנמצאה ברכב,הוצאה מתוך הכספת הגדולה.

לטענת התביעה המדובר בעבירות שיש בהם תחכום,נעשו בחבורה,ידעו איזה חוט אזעקה עליהם לחתוך,השתמשו בתצפיתן, הכינו כלי פריצה מבעוד מועד ותיאמו עדויות.

למשיבים 1,2,4, ו-5 עבר פלילי רב.

למשיב 1 עבר פלילי בתחום הסמים ,סחר ויבוא נשק.

המשיב 1 שוחרר שלושה שבועות טרם מעצרו ממאסר ממושך והפר את תנאי השחרור שלו שכן בשעת האירוע היה צריך להיות במעצר בית מלא ברהט.ועדת השחרורים נתנה בו אמון אך שבועות עובר לאירוע בטענה שעבר שיקום. כ"כ מרחפת מעליו חרב מאסר על תנאי.

למשיב 2 עבר פלילי רב הכולל עברות רכוש רבות,אלימות,שוד מזוין,תקיפת שוטר,זילות בית משפט,התחזות,חטיפה,הדחה בחקירה,ריצה עונשי מאסר ארוכים וגם מעליו מרחפת חרב מאסר על תנאי.

המשיב 3, אמנם נעדר עבר פלילי אך נהג ברכב,ולקח חלק עיקרי בתיאום העבירה שכן הטלפון ממנו בוצעו שיחות אל המשיב 5 – התצפיתן,נמצא תחת המושב הנהג ברכב בו נהג.

המשיב 4 הורשע בבית משפט לנוער בצירוף 19 תיקים בגין עבירות רכוש,התחזות,הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית.כנגד המשיב 4 הוגש כתב אישום תלוי ועומד בגין החזקת נכס החשוד כגנוב יחד עם המשיב 5.

כנגד משיב 5 תלויים ועומדים 3 כתבי אישום בעבירות גניבת רכב ושינוי זהות של רכב,גניבה מרכב וחבלה במזיד וכן פריצה לרכב,גניבה מרכב והחזקת נכס החשוד כגנוב.כ"כ למשיב 5 רישום ללא הרשעה מבית משפט לנוער בעבירות רכוש ונהיגה בפסילה.

הרכב בו נהג משיב 5 שייך לקרובתו של המשיב 2.

בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) ,התשנ"ו- 1996 (להלן:"החוק") לא יורה ביהמ"ש על מעצר אדם אלא לאחר שנוכח כי קיימות לכאורה ראיות להוכחת האשמה.

הסנגורים חלקו בפני על קיום ראיות לכאורה להוכחת האשמה כנדרש בסעיף 21(ב) לחוק.

טענותיהם של הסנגורים ביחס לכל המשיבים היו דומות.