מדינת ישראל נ' אל מראענה(עציר)

החלטה

הסיבה של קצין המבחן לאי מתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, בתסקירו, הינה ברורה ונעוצה ב"העדר רצון בקבלת סיוע טיפולי" של הנאשם.

כעת טוען הסניגור שאמנם הנאשם הביע אי רצון לטיפול, אך הדבר נובע מחוסר הבנה בדבר מהות הטיפול, כיוון שהנאשם חשב ש"טיפול" משמעותו "טיפול פסיכיאטרי" ולטיפול כזה הוא לא הסכים כיוון שלדעתו אין בו צורך.

אודה כי טענת ב"כ המאשימה שובת לב וגם בעיניי קיים ספק רב בדבר מה שמכונה "אי הבנה" של הנאשם בדבר מהות הטיפול, קל וחומר כשהנאשם דובר השפה הערבית וכך גם מר כמאל אגבאריה, ק. המבחן שכתב את התסקיר.

מאידך, אין ספק שנושא קבלת סיוע טיפולי – ודוק, גם אם יומלץ כזה אין לראות בהחלטתי זאת התחייבות כלשהי לדרך ענישה זאת או אחרת – הינו אחד השיקולים המשמעותיים בבוא בית המשפט לעסוק במלאכה הקשה של גזירת הדין, במיוחד במי שזאת לו הרשעתו הראשונה, במקרה זה יהנה הנאשם מן הספק, שלא לומר ספק ספיקה, שמדובר באי הבנה בדבר מהות הטיפול.

אשר על כן, אני מקבל את בקשת הסניגור, דוחה את הטיעון לעונש ליום 18/2/10 שעה 14:00

ומורה לשרות המבחן לפגוש שוב את הנאשם ולהגיש לי עד ליום 15/2/10 תסקיר משלים שבו יתייחס לנושא בו עוסקת החלטה זו.

המזכירות תעביר עותק פרוטוקול זה לשרות המבחן.

הודע לנאשם על חובתו להתייצב במועד הנ"ל.

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תש"ע, 12/01/2010 במעמד הנוכחים.

משה גלעד, שופט

קלדנית: ליאת פ.

הוקלד על ידי: ליאת פנקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: