מדינת ישראל נ' אל טורי ואח'

גזר דין

במסגרת הסדר טיעון, בגדרו הסכימו הצדדים על תיקונו של כתב האישום, על דרך מחיקת הנאשם 3 מכתב האישום מכוח סעיף 94 ב' לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ותיקון העובדות והוראות החיקוק ביחס לנאשמים 1 ו – 2 (להלן: "הנאשמים")- הורשעו הנאשמים על פי הודאתם, בעבירות שעניינן חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333, בנסיבות סעיף 335 (א) (1)(2) בצירוף סעיף 29 לחוק וכן בעבירה של חבלה במזיד לפי סעיף 413 ה' בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

הנאשמים, אחים לבית משפחת אלטורי. בין משפחתם לבין משפחת חסן אלטורי (להלן: "המתלונן"), המתגוררת בשכנות, ניטש סכסוך.

בלילה שבין 23.6.10 לבין 24.6.10 נסע המתלונן לביתו, ברכבו. כאשר היה בסמוך לכניסת הבית, הגיחו ממקום בלתי ידוע שני רכבים, אשר חסמו את דרכו ומתוכם הגיחו הנאשמים, ביחד עם אחר, מצוידים במוטות ברזל. הם ניגשו לרכב המתלונן, הנאשם 2 הטיח את המוט על שמשת הרכב הקדמית וניפץ אותה ובהמשך, הכה באמצעותו את המתלונן ברגליו.

הנאשמים והאחר משכו את המתלונן אל מחוץ לרכב והכוהו באמצעות מוטות הברזל, בכל חלקי גופו, חרף הפצרותיו כי יחדלו.

בשלב מסוים חדלו הנאשמים ממעשיהם ועזבו את המקום.

כתוצאה ממעשיהם, נגרמו למתלונן פצעים בראשו וברגליו וכן, נגרמו לו שברים ברגלו הימנית, בין היתר, שבר מרוסק של הפיבולה ברגל ימין ושבר נוסף ושבר נוסף ברגל זו. המתלונן נזדקק לגיבוס רגלו הימנית ונאלץ לנוע בעזרת קביים.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, למעט הסכמה ביחס למאסרים מותנים שיוטלו על הנאשמים, בגין כל אחת מהעבירות שביצעו, וכן, פיצוי בסך 5,000 ₪ שכל אחד מהנאשמים ישלם למתלונן, סכום שהופקד כבר בקופת בית המשפט.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עו"ד יעל זליג, עמדה על חומרת מעשיהם של הנאשמים 1 ו- 2 וכן ציינה את הפגיעות, הפיזית והנפשית שנגרמו למתלונן.

התובעת הטעימה את העובדה, שהנאשמים עשו שימוש באלימות לשם פתרון סכסוך, אשר המקום הראוי לו הוא בבית המשפט. היא הוסיפה, כי דרך פתרון סכסוכים באלימות הפכה לנגע רע, אשר יש לשרשו, באמצעות ענישה הולמת וראויה.

ב"כ המאשימה אישרה, כי לאחר מעשיהם, ננקטו נגד הנאשמים מעשי תגמול על ידי קרובי משפחתו של המתלונן, אשר גרמו לנאשמים חבלות חמורות במידה ניכרת מזו שאלו גרמו למתלונן – חבלות שבעטין סובלים הנאשמים עד עצם היום מנכויות קשות. קרובי משפחת המתלונן אף הם הועמדו לדין, אך עניינם טרם נדון. עם זאת, ציינה ב"כ המאשימה, כי הנאשמים היו אלו שפתחו במסע האלימות.

ב"כ המאשימה הטעימה את תפקידו של בית המשפט, לשים קץ לשימוש באלימות כפתרון לסכסוכים, באמצעות ענישה חמורה וכואבת. ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשמים עונש מאסר לתקופה ממושכת, בנוסף לפיצוי ולמאסר המותנה המוסכמים.

ב"כ הנאשמים, עו"ד אבי כהן, הציג את כתב האישום שהוגש נגד קרובי משפחת המתלונן, ממנו עולה, כי אלו תקפו לכאורה, את הנאשמים באמצעות נשק קר וחם וגרמו להם לחבלות חמורות בעטיין, נזקקו הנאשמים לניתוחים ואשפוזים ממושכים ועד עצם היום הם סובלים מנכויות זמניות בשיעור 100%.

הסנגור טוען, כי לנוכח הנזקים הכבדים והצמיתים שנגרמו לנאשמים, יש להקל עמם ולגזור עליהם עונש מתון – תקופת מאסר שתחפוף את תקופת מעצרם, בת חודשיים. הסנגור עתר להתחשב אף בתקופה הממושכת בה הנאשמים היו נתונים בתנאים מגבילים והורחקו מבתיהם. הסנגור הדגיש את הפער הניכר בין תוצאות מעשי הנאשמים, בעטיין המתלונן היה מאושפז יום אחד בלבד, לבין החבלות הקשות והממושכות מהן סובלים הנאשמים, אשר כאמור, הוכרו כנכים באורח זמני בשיעור של 100%. הסנגור הוסיף, כי אף מצבם הכלכלי של הנאשמים בכי רע, הם נקלעו לפשיטת הרגל בשל כשלון עסקם המשפחתי של מכירת וילונות. בנוסף, עתר הסנגור להתחשב באשת הנאשם 2 המצויה בהריון מתקדם.

הסנגור ציין, כי הנאשמים ניהלו אורח חיים נורמטיבי עד לאירוע הנדון, הם נעדרים עבר פלילי והודו במעשיהם בהזדמנות הראשונה וכן, הביעו צער וחרטה עמוקים. הנאשמים עצמם, אף הם הביעו את צערם על מעשיהם.

באי-כוח הצדדים הגישו לבית המשפט אסופת פסקי דין, התומכת בטיעוניהם.

דיון והכרעה

השימוש באלימות כאמצעי לפתרון סכסוכים הולך ופושה בקרב החברה וראוי לשרשו ולמגרו באמצעות ענישה חמורה ומרתיעה. לא יעלה על הדעת, שסכסוך, יהא אשר יהא, ייגבה מחיר כה כבד, של פצועים ונכים משני עברי המתרס, אך בשל העובדה שהצדדים ביכרו לפתרו באמצעים אלימים במקום להביאו לפתחו של בית המשפט.

ברי, כי לתוצאות המעשים ולמידת הנזק שנגרם לכל אחד מהצדדים לסכסוך, יש משקל, וזאת מבלי להביע עמדה ביחס לכתב האישום שהוגש נגד קרוביו של המתלונן, בגין מעשי התגמול לכאורה שבצעו נגד הנאשמים - אשר טרם נדונו. העיון בתעודות הרפואיות שהוגשו מטעם הנאשמים, מלמד על פגיעות קשות וחמורות שנגרמו להם, במהלך "פעולת התגמול" לכאורה, בכל חלקי גופם, לרבות גרימת שברים ברגליים, ביד ועוד. הנזקים והחבלות ילוו את הנאשמים לאורך חייהם.