מדינת ישראל נ' אכרם

גזר דין

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון עם המדינה בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 64(ד) בתקנות התעבורה.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, שרת הנאשם בזמן התאונה בתפקיד כמתנדב של משטרת ישראל ובזמן התאונה נהג ברכב משטרתי במסגרת תפקידו.

התאונה נגרמה כתוצאה מאי ציות של הנאשם לתמרור 302 וכתוצאה ממנה נגרמו חבלות קלות למעורבים ונגרם נזק לרכוש.

הצדדים הציגו הסדר טיעון לפיו הנאשם לקח אחריות והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

המדינה עותרת לפסילה לתקופה של 3 חודשים בעוד הנאשם יהיה רשאי לבקש להימנע מכל פסילה.

בנוסף, סוכם על ענישה הכוללת פסילה מותנית וקנס בשיעורים אותם יקבע בית המשפט.

הסדר זה נחתם ע"י הצדדים והוגש לבית המשפט.

ביום 15.1.14 טענו הצדדים לעונש בפני לאחר שנרשמה הרשעת הנאשם.

ב"כ המדינה הציג עבר תעבורתי קל מאד הכולל 2 עבירות קנס על פני ותק נהיגה של 6 שנים.

לשיטת התביעה אין הצדקה חריגה מרף ענישת המינימום. אף שהנאשם משמש בתפקיד שלו זיקה ישירה לבטחונו של קיבוץ להב, סבורה המדינה שאין בכך משום הצדקה לביטול הפסילה, לקיצורה או לסיווגה.

ההגנה מצידה הגישה בשלב הטיעונים לעונש מכתב אותו כתב רס"מ שלום טובים (שאף הגיע בעצמו לדיון בפני) לפיו הנאשם הינו ציר מרכזי בביטחון קיבוץ להב.

בהתאם לנתונים שנמסרו לבית המשפט, משמש הנאשם בשנים האחרונות כמתנדב במג"ב ואחראי אישית לאבטחה של קו התפר ושמירה על יישובי האזור.

לנאשם (כפועל יוצא של תפקידו) רישיון נהיגה משטרתי ולאחר התאונה שללה המשטרה מיוזמתה את רישיונו המשטרתי למשך חצי שנה (הוצג אישור רלוונטי).

רב"ש קיבוץ להב הדגיש במכתבו את תרומת הנאשם ומשפחתו לביטחון האזור.

כן הסביר כי במסגרת תפקידי הנאשם אבטחת גנים ובתי ספר בישוב להב וזאת מעבר לאבטחת קו התפר כאשר הוא נוהג ברכב הביטחון של הישוב.

דיון והכרעה -

מתחם הענישה ביחס לעבירה בניגוד לתקנה 64(ד) כאשר המדובר בתאונת דרכים בה לא נגרמו חבלות של ממש מתחיל ב- 3 חודשי פסילה ומגיע עד ל- 5 חודשים בנסיבות קיצוניות.

לבית המשפט ניתנה סמכות בחוק לחרוג מגבולות המתחם כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

גם המדינה עצמה הבינה כי בפרשה זו מתקיימות נסיבות מיוחדות, שכן במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעה עם הנאשם, הסכימה כי הנאשם יוכל לבקש שלא תיגזר עליו פסילה כלל.