מדינת ישראל נ' איפרימוב

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 28/04/11 בהעדר המבקש.

סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 קובע, כי בית המשפט רשאי לבטל פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

אין מחלוקת כי המבקש זומן כדין.

המבקש טען כי לא התייצב לדיון "ככל הנראה עקב תקלת מחשב" במשרדו של הסנגור, אך בפסיקה נקבע כי טעות או שכחה של נאשם או של ב"כ, אפילו נעשתה בתום לב, אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (רע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נד (6) 793; רע"פ 2586/10 אלי אסולין נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים; ר"ע 418/85 פרץ רוקנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לט (3) 279; רע"פ 8445/07 אברהם קדוש נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים; רע"פ 8333/09 פיראס חביבי נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים).

בישיבה קודמת נכח המבקש יחד עם סנגורו ולכן היה מודע למועד הדיון שנקבע ליום 28/4/11. משכך, בתקלה במחשב הסנגור אין כדי להצדיק אי התייצבות המבקש עצמו לדיון.

בתאריך 25/12/08 בוטל פסק דין קודם שניתן בתיק זה בהעדר המבקש. לאחר שניתן בעבר פסק דין בהעדרו, היה על המבקש להקפיד להתייצב לכל הדיונים בתיק זה, אך לא כך נהג.

הדיון אליו לא התייצב המבקש נקבע לשמיעת הוכחות, התייצב עד תביעה לשווא בשל העדר התייצבות מטעם המבקש.

במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, לא פורטו סיכויי הגנה, כנדרש בבקשה לביטול פסק דין.

למרות האמור ובשים לב לעונש שהוטל, הנני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר המבקש, בכפוף לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה, בגין אי התייצבותו, בסך של 600 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 6/7/11 בשעה 09:00.

במסגרת הדיון יציג המבקש קבלה בדבר תשלום ההוצאות במועד שנקבע.

המזכירות תזמן את הצדדים לדיון הן באמצעות דואר רשום והן טלפונית.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"א, 18 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: