מדינת ישראל נ' אינוק ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת רשות להתגונן.

2.המשיבה הגישה תביעת פינוי במסגרתה טענה כי המבקשים הם בעלי זכות החכירה של מחצית מחלקה 232 בגוש 7726 ויש לפנותם מחלקה 236 באותו גוש. לתביעה צורף נסח טאבו ממנו עולה כי חלקה 236 הינה בבעלות קרן קיימת לישראל, מסמך מיום 4.11.07 שכותרתו "מעקב אחר פעילות מחלקת פיקוח", תרשים וצילום אוויר המתאר את השטח נשוא הפלישה הנטענת וחליפת מכתבים בין הצדדים במסגרתה מודה המנהל כי נפלה טעות בגודל השטח בגינו שילמו המבקשים דמי היוון ומבטיח להעביר להם החזר בגין התשלום העודף.

3.המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן במסגרתה טענו כי הם החוכרים הרשומים והמחזיקים במחצית מגרש 138 ששטחו 1,500 מטר ונמצא בחלקה 4 גוש 7726. עוד נטען שלא נעשה כל שינוי בשטח מאז נכנסו אליו המבקשים בשנת 1976 ואף שולמו דמי חכירה על מקרקעין בשטח של 730 מטר עד שנת 2055. המבקשים טוענים כי השטח נשוא התביעה שייך להם ואף שולמו בגינו דמי חכירה מהוונים ולכן יש לדחות את התביעה. לבקשה צורפה הודעה על רישום זכות בנכס משנת 2003 ומסמך שכותרתו "מבצע היוון –פירוט חשבון" משנת 1996, מהם עולה כי השטח בו מחזיקים המבקשים הוא 730 מטר.

4.היום התקיים דיון בבקשה במסגרתו נחקר המבקש 1 על האמור בתצהירו וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה כמפורט בפרוטוקול.

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן מהנימוקים שיפורטו להלן.

6.לא נסתרה טענת המבקשים כי טרם קיבלו את ההחזר שהובטח להם מהמנהל בגין תשלום עודף של דמי חכירה מהוונים. ברי כי לא יעלה על הדעת כי המבקשים יפונו משטח ששילמו עבורו דמי חכירה מהוונים, בטרם יוחזר להם התשלום העודף.

7.רק במהלך הדיון,הוצג לראשונה מסמך לתמיכה בטענת המשיבה לפיה חלקה 4 הפכה לחלקה 232. בנסיבות העניין, מדובר במסמך מהותי ויש לאפשר למבקשים את פרק הזמן הדרוש כדי להתמודד עם האמור בו.

8.אשר על כן, אני נותן למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה.

הוצאות ההליך שבפניי בסך של 2,000 ₪ תלקחנה בחשבון בעת מתן פסק הדין בהליך העיקרי.

ניתנה והודעה היום ב' אב תש"ע, 13/07/2010 במעמד הנוכחים.

ניר זיתוני, רשם

הוקלד על ידי: מיכל אוחיון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: