מדינת ישראל נ' אילוז(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המשיב.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

המדובר בסם מחולק למנות הכולל 55 אריזות של סם מסוג חשיש במשקל כולל של למעלה מ- 5 ק"ג נטו.

ביום 05/01/10, ולאחר שהתקבל תסקיר מעצר שהמליץ על שחרורו של המשיב, הורה בית המשפט על שחרור בתנאים מגבילים, הכוללים מעצר בית מלא בפיקוח אנושי ואיזוק אלקטרוני.

בהחלטת השחרור ציין בית המשפט מפורשות כי תסקיר המעצר ממליץ על שחרורו של המשיב וזאת בכפוף להשגחה דומיננטית וצמודה ובתנאים מוקפדים אשר יהיה בהם להציב בפני המשיב קו גבול ברור, ולהפחית הסיכון להשנות התנהגות בעייתית בעתיד.

בחלוף 5 חודשים ממועד זה עותר ב"כ המשיב לאפשר למשיב הקלה בתנאי שחרורו על דרך מתן אפשרות לצאת לשעות התאווררות מידי יום בפיקוח מי מן המפקחים הערבים.

ב"כ המשיב מצביע על העובדה כי עד היום שמר המשיב בקפדנות על תנאי שחרורו, שולב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ונוטל חלק פעיל בקבוצה טיפולית.

ב"כ המשיב תולה עיקר טיעוניו בשאלת חלוף הזמן.

ב"כ המבקשת מתנגד להקלה כלשהי בתנאי שחרורו של המשיב, תוך שמפנה הוא את בית המשפט לכתב האישום החמור שהוגש כנגד המשיב, לכמות הגדולה של הסם ולמסוכנות הנשקפת מפני המשיב.

ב"כ המבקשת מטעים כי לא הובאו בעניינו של המשיב כל נסיבות חדשות המצדיקות שינוי או הקלה בתנאי שחרורו.

מושכלות ראשונים הם כי התנאים לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט בכל הנוגע לחלופת מעצר, מחייבים גילוין של עובדות חדשות או קיום שינוי נסיבות או מעבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה, נשוא הבקשה.

כלל הוא כי עיקרו של הליך העיון החוזר, ובבחינה ובבדיקה האם מאז ההחלטה המקורית שניתנה ארעו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר זמן רב שיש בו כדי לשנות את נקדת האיזון הראויה, בין עניינו של המשיב בהגשמת חירותו האישית כפרט, לבין האינטרס הציבורי בהגנה על בטחון הציבור.

בעניינו לא מצאתי כי הובאו בפני כל עובדות חדשות או שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, וכל כולה של הבקשה הינה נוכח חלוף הזמן הנטען על-ידי ב"כ המשיב.

נשאלת השאלה האם בפרק הזמן שחלף עד כה מאז שוחרר המשיב לראשונה למעצר בית, יש כדי לעמוד בדרישה של מעבר זמן ניכר.

עילת חלוף הזמן הניכר היא גמישה ויש לפרשה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה תוך יצירת איזון ראוי בין הפגיעה הנגרמת לנאשם בשל חלוף הזמן לבין האינטרס הציבורי.

במסגרת איזון זה יש להביא בחשבון בין היתר את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם ואת מידת המסוכנות הנשקפת ממנו.

כאמור למשיב שבפני מיוחסת עבירה חמורה, בדמות החזקת סם מסוג חשיש במשקל של למעלה מ- 5 ק"ג כשהוא מחולק באריזות.

סבורני כי בנסיבות תיק זה, 5 חודשים מאז מתן ההחלטה, אינו מצדיק את שינויה בשל יסוד חלוף הזמן גרידא. ההנחה המובנית בחלופת מעצר בית שהוחלה על המשיב לבקשתו, וחרף התנגדות התביעה, היא כי המשיב ישהה במסגרת זו במהלך התנהלות משפטו וכל עוד הוא מתמשך התמשכות סבירה, לא תקום עילה לשינוי תנאי החלופה.

בנסיבות שבפנינו זהו אכן מצב הדברים. אשר על כן דינה של הבקשה להדחות.