מדינת ישראל נ' איטח ואח'

החלטה

מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את החשוד 1.

ניתנה והודעה היום ג' חשון תשע"א, 11/10/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מעצרם של החשודים מכוח סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 [להלן: החוק"].

2.החשודים 2 ו- 3 נעצרו לראשונה ביום 28.09.2010, והחשוד 1 נעצר לראשונה ביום 05.10.2010 ומעצרם הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודים ובאי-כוחם, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרם של החשודים למשך 4 ימים.

4.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודים, וכן הצהרת תובע לפי סעיף 17ד' לחוק.

5.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודים חשד בדבר ביצוע עבירות של שוד מזויין וקשר לפשע.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי, ביחס לחשודים 1 ו- 3, כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17ד' לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרם של החשודים 1 ו- 3 עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם, בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות.

7.שונה עניינו של חשוד 2. הגם שמצויים אנו בשלב של בקשה לפי סעיף 17ד' לחוק המעצרים, הרי שבית המשפט מצווה לבדוק את התקיימות התנאים שלפי סעיף 21 לחוק גם בשלב זה.

אני מוצא כי ביחס לחשוד 2 קיים חשד, וניתן לומר אף חשד כבד, ביחס לעבירות המפורטות בבקשה, ואולם אני סבור כי העברת חומר החקירה אשר בתיק, ביחס לחשוד 2, אינו יכול להביא למסקנה כי חומר החקירה כנגדו עולה כדי ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו בבקשה, כי אם לעבירות אחרות.

כידוע, המבחן לבחינת קיומן של ראיות לכאורה, הוא השאלה האם קיים פוטנציאל הרשעתי אשר מקים סיכוי סביר לכך שעיבוד הראיות במהלך המשפט יוביל לביסוס אשמה מעל לספק סביר.

בשלב זה בית המשפט לא מכריע בתיק ואינו נכנס לשאלת מהימנות, אך יש כאן בחינה של ממש של חומר החקירה והסתכלות על התוצאה האפשרית של ההליך הפלילי. ר' בש"פ 6187/95, בש"פ 8087/95 ו- בש"פ 825/08.

בחינת חומר החקירה ביחס לחשוד 2 באספקלריה של המבחנים אשר נקבעו בפסיקה, מביאה, לטעמי, למסקנה בדבר העדר ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו בבקשה.

לעיתים המרחק בין העדר ראיות לכאורה לבין קיומן של ראיות לכאורה, אשר מכורסמות או מוחלשות, הינו מרחק קצר. בענייננו, אני סבור שלא קיימות ראיות לכאורה, אם כי קיים חשד, וכפי שאמרתי חשד כבד, כי אכן החשוד 2 קשר קשר לביצוע העבירה של שוד מזויין, אך אינני מוצא ראיות העולות לכדי ראיות לכאורה לחשד זה.

אוסיף כי עצם העובדה שהחשוד 2 נתפס זמן קצר לאחר ביצוע השוד, כאשר ברשותו ממצאים הקושרים אותו לאירוע, כפי שמפורט בבקשה וכפי שאכן עולה מחומר החקירה, לא בכל מקרה תוביל למסקנה בדבר קשירת קשר לביצוע עבירה.

מטעם זה אני רואה לנכון להורות על שחרורו של החשוד 2, ואינני רואה מקום לקביעת תנאים לשחרור כאמור, שכן מסקנתי היא בדבר העדר ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו בבקשה.

8.ביחס לחשודים 1 ו- 3, בשים לב להיקף חומר החקירה שבתיק, אני סבור כי הבקשה סבירה ומידתית.

9.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרם של החשודים 1 ו- 3 עד ליום 14.10.2010 עד השעה 12:00.