מדינת ישראל נ' אטנר(עציר)

גזר דין

על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים, כליאת שווא ושלוש עבירות של תקיפה סתם של בת זוגו.

עובדות כתב האישום הן כי הנאשם והמתלוננת היו בני זוג במשך קרוב לחצי שנה .

ביום 7/7/13, שהה הנאשם בשעות הערב במאוחרות בבית אמו יחד עם המתלוננת, הגם שאותה עת היה צו של בית משפט אשר הורה לו שלא להיכנס לבית אמו. בשהותם שם, התגלע ויכוח בין המתלוננת לבין הנאשם ובמהלכו השליך הנאשם את תיקה של המתלוננת אל מחוץ לבית. משיצאה המתלוננת אל חדר המדרגות, תקף הנאשם אותה בכך שנשך את שפתה, סטר לה ובעט בה.

ביום 22/7/13בשעת בוקר מוקדמת מאוד התקשר הנאשם אל המתלוננת וביקש לשוחח עימה בשל פרידתה ממנו שבוע קודם לכן. המתלוננת נעתרה לבקשתו והכניסה אותו לביתה. במהלך השיחה בין השניים, נתגלע ביניהם ויכוח ובמהלכו לא התיר הנאשם למתלוננת לצאת מן הבית ואף בעט בה, משך בשיערה וסטר לה. הוא איים על המתלוננת כי יפגע בה ובבני משפחתה לאחר שישתחרר ממעצר.

כחודש עובר לאירוע זה, ביקש הנאשם לקיים יחסי מין עם המתלוננת בבית אמו. משסרבה המתלוננת משך הנאשם בשערה וסטר לה.

התביעה הדגישה כי מדובר בנאשם יליד שנת 1987 אשר לחובתו חמש עשרה הרשעות קודמות בין השנים 2001 – 2012 אשר בגינן ריצה לא מעט עונשי מאסר בפועל.

עוד הדגישה התביעה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם והם הגנה על שלטון החוק ועל הוראות וצווים של בית משפט, הגנה על שלומו של אדם ועל אוטונומיית הפרט ובעיקר הדגישה את החומרה שיש באלימות בתא המשפחתי.

התביעה הגדירה מתחמי ענישה באשר לכל פרט מפרטי האישום. לראשון שבהם 6-12 חודשי מאסר בפועל. לשני - 10 – 18 חודשי מאסר בפועל ולשישי – מאסר קצר – עד שישה חודשי מאסר בפועל.

לטעמה של התביעה יש מקום להטיל על הנאשם 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיא אף סמכה את טיעוניה על פסיקה שהגישה לעיון בית המשפט.

ב"כ הנאשם ביקש לייחס משקל בכורה להודאתו של הנאשם באשמה ולהבעת חרטתו הכנה. הנאשם חסך לא רק זמן שיפוטי יקר וזמנם של עדים אלא גם חסך מהמתלוננת את חוויית העדות בבית המשפט.

עוד ציין ב"כ הנאשם כי הגם שמדובר בתיק העוסק באלימות במשפחה הרי שמדובר בבני זוג שאפילו לא התגוררו יחדיו. עתה נותק הקשר ביניהם והנאשם אינו רוצה עוד בקשר עם המתלוננת. משכך , ומשאין לשניים משפחה משותפת, הרי שלא קיים סיכון להישנות המעשים.

ב"כ הנאשם ער לעברו הפלילי של הנאשם אשר הינו מכביד, אך ציין כי אין בעברו הרשעה כלשהי מסוג זה וכי מעודו לא נקט הנאשם באלימות כלפי נשים.

עוד תאר ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות של הנאשם וציין כי הוא נותר במעצר כיוון שלא היתה לו חלופה מתאימה, הוא הוסיף כי אמו חולה מאוד ומרבית הזמן מאושפזת. למשפחה מצוקה כלכלית קשה ותאר הכיצד נסיבות חייו אלה של הנאשם דרדרו אותו לחברה הרעה ולעבירות אותן ביצע.

ב"כ הנאשם ציין כי אינו מקל ראש בעבירות בהן הורשע הנאשם, אלא שלטעמו הן אינן ברף הגבוה של מעשים מעין אלה ואף לא נותרו על המתלוננת חבלות כלשהן.

לטעמו מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל.

אף ב"כ הנאשם הציג לבית המשפט פסיקה מטעמו ועתר להסתפק בימי מעצרו של הנאשם כתקופת מאסר בפועל.

בדברו האחרון הביע הנאשם חרטה על מעשיו.

ראשיתם של מעשי הנאשם בחטא.

רק ביום 2/7/13 ניתן צו האוסר על הנאשם להיכנס לבית אמו וכבר ביום 7/7/13 נמצא שם הנאשם יחד עם המתלוננת. דהיינו, מורא החוק וצווי בית המשפט אינו על הנאשם.