מדינת ישראל נ' אחמידי ואח'

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרם של החשודים עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודים נעצרו לראשונה ביום 05.01.2011 בשעה 09:00.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודים ובאי-כוחם, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרם של החשודים למשך 7 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודים חשד בדבר ביצוע עבירות של אספקת סמים מסוכנים וסיכון אדם בנתיב תחבורה, בכך שהחשודים נעצרו לאחר שהמתינו בגבול מצרים לקבלת סמים, נמלטו מהמקום ברכב תוך כדי סיכון חיי אדם והחיילים שהקימו מחסום אליו לא נשמעו החשודים. נתפסו חמישה שקים במשקל 132.8 ק"ג ברוטו החשוד כסם מסוג מריחואנה. החשודים אותרו רק בשעה 08:00 בשטח על ידי גששים.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועל כלפי החשודים.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודים עברו את העבירות המיוחסות להם בבקשה.

המדובר בכמות סם גדולה מאוד, כאשר הגרסאות שמסרו החשודים אינם נחזות כסבירות והממצאים בתיק קושרים את החשודים לסם שנתפס.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודים עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותם של החשודים. יחד עם זאת, מצאתי שלא לקבל את הבקשה במלואה כי אם להאריך את המעצר ב-6 ימים בלבד. זאת לצורך פיקוח של בית המשפט על התקדמות החקירה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרם של החשודים עד ליום 10.01.2011 עד השעה 13:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צווי מעצר נחתמים בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"א, 05/01/2011 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

קלדנית: טליה אבינועם