מדינת ישראל נ' אחמד(אסיר)

הכרעת דין

אני מורה על תיקון כתב האישום בנוסח שתוקן בכתב יד על ידי ב"כ המאשימה והוגש לתיק בית המשפט.

אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של שהייה שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 ובשימוש במסמך מזויף עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"א, 22/12/2010 במעמד הנוכחים.

עירית וינברג-נוטוביץ, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן לפיו ביום 12.11.10 ישב יחד עם אחרים במתחם ג'י בראשל"צ. בבדיקה שגרתית בה הציג הנאשם תעודת זהות מזוייפת נתברר כי הינו שוהה בלתי חוקי בישראל.

לפיכך הורשע בעבירות של שהייה שלא כדין ושימוש במסמך מזוייף.

הנאשם יליד 1986 – לחובתו הרשעה אחת בעבירות שנעברו ביום 14.1.09 בגינה נדון ל-45 ימי מאסר וכן הושת עליו מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שנתיים.

באותו גזר דין הורשע הנאשם גם בעבירות של החזקת מכשירי פריצה והחזקת נכס החשוד כגנוב.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר ממושך , להפעיל את המאסר על תנאי וכן להשית עליו קנס כספי מאחר והמאסר על תנאי לא הרתיעו והוא שב ונכנס לתחומי מדינת ישראל, למרות שהתחייב בפני בית המשפט שלא לעשות כן.

הסנגור ביקש להתחשב בכך שהנאשם הינו בן למשפחה מרובת ילדים, אביו חולה וזקוק לניתוח והנאשם נכנס לישראל על מנת לסייע בפרנסת המשפחה.

הסנגור ביקש להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם ולחילופין להסתפק בהפעלתו בלבד.

בחנתי את טיעוני הצדדים .

לחובת הנאשם הרשעה אחת אך הוא הורשע גם בעבירות רכוש, דבר שיכול להצביע על כך כי נכנס לישראל לא רק לצרכי פרנסה. עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו אינו בלתי מידתי ובנסיבות אלה

אין מקום להאריך את המאסר על תנאי.

בתיק שבפני הנאשם ביצע עבירה נילווית של שימוש במסמך מזויף.

התחשבתי בהודייתו של הנאשם , בחסכון בזמן שיפוטי, בתקופת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו וכן בעובדה שהעבירה נעברה לקראת סיום תקופת התנאי.

לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 60 יום .

2.אני מפעילה את המאסר על תנאי שהושת על הנאשם בת.פ. 8538-01-09 למשך 4 חודשים באופן ששלושה חודשים ממנו ירוצו במצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק זה וחודש אחד בחופף לו.