מדינת ישראל נ' אזולאי ואח'

החלטה

1.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בו הואשמו בביצוע עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר כדין ובסטייה מהיתר. בפרק העובדות שבכתב האישום נטען כי הנאשמים בנו שלושה מבני אירוח שלא כדין וכי על אף שניתן להם היתר לארבעה מבני אירוח הם בנו ועשו שימוש בשבעה מבנים כאלו. כן צויין כי על אף שקיבלו היתר לבניית מבנה לבית אריזה לאתרוגים, הם עשו במבנה שימוש למסעדה לאורחי חדרי האירוח וחדר אוכל בניגוד להיתר.

2.במסגרת כפירה מפורטת שהגישו הנאשמים נטען, בין היתר, כי בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת פעלו רבים במושב רמות, והנאשמים בתוכם, לפיתוח ענף האירוח הכפרי בישוב, בנו יחידות אירוח בעידוד הרשויות, וביניהן אף רשויות תכנון ובניה שאישרו הגשת תכנית מתאר חדשה אשר תכלול בתוכה את המבנים הקיימים בשטח, אף אם נבנו ללא היתר כדין. כן נטען כי במשך שתים עשרה שנים שררה מציאות של "הבנות" עם רשויות התכנון והאכיפה, העדר נקיטת צעדי אכיפה, אשר יצרו סוג של הבטחה שלטונית כי הנאשמים רשאים להמשיך להפעיל את יחידות האירוח שבנו. לטענת הנאשמים, הגשת כתב האישום ערב קבלת תוכנית המכשירה בדיעבד את מעשיהם הלא חוקיים, שנועדו לפיתוח תיירותי-כלכלי, לאחר שנים של הסכמה בשתיקה ואף בעידוד סמוי וגלוי, מנוגדת לשכל הישר, מהווה פגיעה בעקרונות צדק והגינות, פגיעה ביגיע כפיהם ובמקור פרנסתם ועלולה להסב להם עינויי דין ונפש.

3.בתגובת המאשימה לטענה המקדמית של הגנה מן הצדק אשר פורטה בכתב הכפירה המפורטת, בהמשך לטיעון בעל פה שהושמע על-ידי בא כוח הנאשמים בדיון ביום 8.1.2013, צויין כי לא היו כל מעשים של הרשויות היכולים להתפרש כהבטחה שלטונית. מהתגובה עולה כי אכן הוגשה לאחרונה לאישור התכנית הנזכרת על ידי הנאשמים בכתב הכפירה המפורטת והנוגעת ליישוב רמות, אם כי הגשתה נעשתה רק לאחר שכבר הוגש כתב האישום.

4.במקרה הנוכחי מן הראוי לעשות שימוש בסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, הקובע כי בית המשפט רשאי להשהות את מתן החלטתו בטענה מקדמית שהועלתה בתחילת המשפט לשלב אחר של המשפט. התנהלות המאשימה ורשויות אחרות בעשר השנים שחלפו עד להגשת כתב האישום הנוכחי ובירור ההליכים התכנוניים הנוכחיים, אשר, לטענת הנאשמים, אישורם יביא להכשרת הבניה שנעשתה שלא כדין הן על ידי הנאשמים בתיק זה והן על ידי מתיישבים רבים אחרים, הינם עניינים שבעובדה הטעונים הוכחה. לא ניתן להכריע בהם רק על סמך טענות של באי כוח הצדדים. רק לאחר גיבוש התשתית העובדתית עליה מבוססת טענת ההגנה מן הצדק - ולאחר שזו תעבור את כור ההיתוך של החקירה הנגדית - יוכל בית המשפט להכריע בטענה המקדמית של הגנה מן הצדק.

5.אשר על כן, הנני קובע כי ההכרעה בטענה המקדמית שהועלתה על ידי הנאשמים תעשה בשלב אחר של המשפט, לאחר שמיעת ראיות בתיק.

6.המזכירות תעביר התיק אל כבוד סגן הנשיא דבור, לקביעת אופן המשך ניהול התיק.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: