מדינת ישראל נ' אוקנין(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

המשיב נתפס כשהוא נוהג בזמן פסילה וכאשר היה במעצר נפלטה מגופו כמות סם של 15 גרם מסוג הירואין.

למשיב עבר פלילי מכביד, אם כי בעבר עשה ניסיון להיגמל.

עקב טראומה משפחתית שלא ארחיב עליה את הדיבור, חזר להשתמש בסמים.

במסגרת תיק הנהיגה בפסילה הוזמן תסקיר שיבחן את אפשרות שילובו במוסד לגמילה והגיע תסקיר שממליץ על גמילה בקהילה טיפולית בשם רטורנו.

ב"כ המבקשת ביקש שלא לאמץ את המלצות התסקיר, בין היתר, על בסיס עברו הפלילי המכביד ועל בסיס ההלכה הידועה לפיה לא ישלח בית משפט לגמילה בהליכי מעצר את מי שלא התחיל בהליכי גמילה קודם למעצרו.

אכן זאת ההלכה, אולם לכל הלכה יש חריג ומה שחשוב הוא לבחון את הסיכויים לפיהם הגמילה תשפיע לטובה על כל מהלך חייו של המשיב.

מטרת המעצר היא מניעת מסוכנות ויש גם לשקול האם אכן קיימת מסוכנות כאשר הוא נמצא בקהילה טיפולית אחראית המדווחת על כל הפרה.

מניסיוני גם אם לא תמיד הליכי הגמילה מועילים, הרי שבדרך כלל יש במרכז הגמילה כדי להבטיח מניעת הישנות העבירות ולכן קיימת תועלת לשליחה לקהילה טיפולית.

מקרה דומה ביותר נדון בבש"פ 10536/08 אמיר אזולאי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים). גם באותו מקרה באה בקשה לגמילה במסגרת המעצר ומתוך חשבון באשר לעונש הצפוי, כפי שמצוין בסעיף י' לפסק הדין.

בית המשפט נותן לנאשם במקרה זה את ההזדמנות להיכנס לקהילה טיפולית מתוך תקווה שהציבור יצא נשכר בסופו של דבר.

זאת עמדת שרות המבחן שניתנה לאחר שיקול דעת רציני ומעמיק.

אני מאמץ עמדה זו.

בשולי הדברים אציין שבנסיבות רגילות לא היה מקום להמתין לתסקיר אם אין כוונה לאמץ את ההמלצות אם התסקיר יורה שיש מקום לאפשר הליך גמילה.

אני מורה על שחרורו של המשיב לצורך ראיון קבלה ובדיקות רפואיות כמפורט בהמשך:

חתימה על התחייבות עצמית בסך של 10,000 ₪.

ערבון במזומן בסך של 1,000 ₪.

ערבות צד ג' של מר אוקנין אליהו, ת.ז 022492664 והגב' אוקנין חנה, ת.ז 024419756 על סך 10,000 ₪.