מדינת ישראל נ' אוליאל

החלטה

1.בפניי בקשת ההגנה לעיין בחומר חקירה, זאת מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

2.ההגנה מבקשת בבקשתה להעביר לידיה את פירוט הרשעותיו הקודמות ותיקי מב"ד של עד התביעה מס' 3, פקד נימר בדר, זאת הן בהליכים פליליים והן בהליכים משמעתיים. בנימוקי הבקשה נטען, כי עד התביעה מס' 3 הבטיח לנאשם כי ישוחרר למעצר בית תמורת הודאה בעבירה המיוחסת לו וכי לפיכך חפץ הנאשם לקבל את החומר הנ"ל ביחס לעד התביעה מס' 3, זאת במטרה לבחון האם יש לעד הנ"ל הרשעות, בין היתר, בעבירות שיש בהן כדי ללמד על אופיו, מהימנותו ואמינותו של עד התביעה הנ"ל כחוקר משטרה.

3.מתגובת המאשימה לבקשה עולה, כי לעד התביעה מס' 3 אין הרשעות קודמות בתיקים פליליים ולא תלויים ועומדים כנגדו תיקי מב"ד, ולפיכך יתמקד הדיון בפניי אך ורק בנושא גיליון הרישום המשמעתי של עד התביעה מס' 3.

4.מגיליון המרשם המשמעתי של עד התביעה מס' 3 עולה, כי עד התביעה מס' 3 הורשע בשלושה תיקים במסגרת הליכים משמעתיים שננקטו כנגדו. דא עקא, ששניים מהתיקים הנ"ל הינם תיקים שהסתיימו בשנים 1996 ו – 1997, ולפיכך מדובר בתיקים שבוערו ואינם נמצאים בחזקת וברשות המאשימה. התיק השלישי הינו תיק משנת 2000 והעתק מהחומר בתיק המשמעתי הנ"ל הומצא לעיוני ע"י המאשימה.

5.המאשימה מתנגדת לאפשר להגנה לעיין בגיליון הרישום המשמעתי בעניינו של עד התביעה מס' 3 ובתיק המשמעתי הנ"ל, מן הנימוק כי אין כל רלוונטיות לחומר הנ"ל ביחס לתיק זה ולטענת ההגנה שמעלה הנאשם, לפיה הבטיח לו עד התביעה מס' 3 לנאשם כי ישוחרר למעצר בית אם יודה בביצוע העבירה המיוחסת לו.

6.הדין עם ב"כ המאשימה בטענתה בתגובתה בפניי, לפיה, המבחן הקובע בנושא שבפנינו הינו מבחן הרלוונטיות להגנת הנאשם בחומר המתבקש לעיון ע"י ההגנה.

7.בנושא זה נקבע בבג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, כדלקמן:

"השיקול המרכזי ביישומה של נוסחת האיזון בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים ומתלוננים לכבוד ולפרטיות הינו חשיבות החומר להגנת הנאשם. דהיינו, בכל מקרה תבחן זיקתו של החומר לאישום ולנאשם ותבחן האפשרות הסבירה כי תהיה בו תועלת להגנת הנאשם. בהתנגשות חזיתית בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים ומתלוננים – דהיינו, כאשר מדובר ב"חומר חקירה" מובהק או כאשר ברי כי קיימת אפשרות סבירה, שתהא בחומר תועלת להגנת הנאשם – יורה בית המשפט על גילויו של החומר לנאשם, אף אם יהא בכך משום פגיעה בזכויותיו של עד או מתלונן, אולם ככל שהרלוונטיות בין החומר הנדון לבין השאלות העשויות להיות במחלוקת במשפט רחוקה יותר, וככל שהזיקה בין החומר לפוטנציאל ההגנה של הנאשם נחלשת, כך יש ליתן משקל רב יותר לזכויותיהם של העדים והמתלוננים" (לא פורסם, ניתן ביום 06.06.05).

כך גם נקבע בהחלטה בב"ש (בית המשפט המחוזי בת"א ) 9190/09 ששון יחזקאל נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 26.02.09), כי -

"המנגנון שבאמצעותו ניתן להפעיל את נוסחת האיזון, הלכה למעשה, מוצא ביטויו בעיונו של בית המשפט בחומר שבמחלוקת ובבחינתו את השאלה, האם, על פני הדברים, קיימת זיקה בינו לבין השאלות העשויות להיות במחלוקת במשפט והאם החומר המסוים, שהתבקש הוא אכן רלוונטי להגנת הנאשם".

8.לפיכך, עיינתי הן בגיליון המרשם המשמעתי של עד התביעה מס' 3 והן בפרוטוקול הדיון בתיק המשמעתי שהומצא לעיוני ועיון זה מלמד, כי אין בחומר הנ"ל רלוונטיות להגנת הנאשם בתיק זה, לרבות לטענתו לפיה הבטיח עד התביעה מס' 3 לנאשם כי ישוחרר למעצר בית אם יודה, ומשלא עמד בהבטחתו זו, הרי שמדובר בעד שאינו אמין ומהימן ואינו בעל טוהר מידות.

יובהר, כי לדידי אין רלוונטיות לשלוש העבירות המשמעתיות בהן הורשע עד התביעה מס' 3 לפני שנים רבות, באשר ליושרו, מהימנותו ואמינותו של עד התביעה מס' 3 בתיק זה, מה גם ששתיים מהעבירות הנ"ל בוצעו בשנים 1996 ו – 1997, ומשכך בוערו התיקים בגין העבירות הנ"ל.

עיון בתיק המשמעתי משנת 2000 מלמד, כי אין כל קשר בין העבירה שיוחסה בתיק המשמעתי הנ"ל לעד התביעה מס' 3, ביחס לשאלת אמינותו ויושרו של העד הנ"ל במקרה דנן.

9. בנסיבות העניין המתוארות לעיל, הרי שלא קיימת במקרה דנן אפשרות סבירה שתהא בחומר הנ"ל המתבקש ע"י ההגנה משום תועלת להגנת הנאשם, ולפיכך זכותו של עד התביעה מס' 3 לכבוד ולפרטיות גוברת ואין מקום לאפשר להגנה לעיין בגיליון המרשם המשמעתי של עד התביעה מס' 3 ובפרוטוקול הדיון בתיק המשמעתי הנ"ל משנת 2000.

10.לפיכך, לסיכום, הנני דוחה את בקשת ההגנה לעיון בחומר חקירה.

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"א, 29/12/2010 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

קלדנית: אלגרבלי נטלי

הוקלד על ידי: ציפי ויסמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: