מדינת ישראל נ' אהרן

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע העבירות המיוחסות לה בחמשת כתבי האישום.

מדובר בחמישה אישומים של נהיגה כאשר רישיונה של הנאשמת פקע כ-6 שנים והעדר ביטוח. היינו, על אף שהנאשמת נתפסה נוהגת כשרישיונה פקע תקופה ארוכה, היא שבה ונהגה פעם אחר פעם. התנהגות זו מצביעה על זלזולה של הנאשמת בחוקי התעבורה ובבטיחותם של המשתמשים בדרך. לזכותה של הנאשמת הודאתה.

לחובת הנאשמת הנוהגת משנת 94', 58 הרשעות קודמות מהן סלולרי (רבות), אי ציות לרמזור אדום, אי ציות לתמרורים, תאונת דרכים (נזק בלבד) לרבות אי השארת פרטים, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לשוטר וכן הרשעות קודמות רבות בעבירה דומה של נהיגה כשרישיון נהיגה פקע מעל שישה חודשים ונהיגה בזמן פסילה.

היינו, עברה של הנאשמת מכביד הן מבחינת כמות הרשעות קודמות והן מבחינת חומרתן, ומלמד כי חוקי התעבורה ובטיחותם של המשתמשים בדרך אינם נר לרגלי הנאשמת, וזו בלשון המעטה.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו עתרו להשית על הנאשמת 60 ימי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, פסילה למשך 18 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

לאור חומרת העבירות, כמותן ועברה של הנאשמת, סברתי כי הסדר הטיעון הינו מקל באופן חריג וגם בהתחשב בנסיבותיה האישיות של הנאשמת, אין מקום לענישה כה מקלה.

בנסיבות אלה, הסכימו הצדדים כי יוטל על הנאשמת מאסר מותנה למשך 7 חודשים.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים ובחנתי עברה התעבורתי של הנאשמת ומטעמי מדיניות משפטית השואפת לכבד הסדרי טיעון, אאמץ ההסדר על אף היותו מקל עד מאוד עם הנאשמת, ואני מחליטה לגזור על הנאשמת העונשים הבאים:

אני דנה את הנאשמת למאסר למשך 60 ימים שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה.

אני דנה את הנאשמת ל-7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא תעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה או נהיגה בזמן פסילה.

אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו.

הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים, החל מיום 19/05/11.

הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מ- 15/03/12.

לא ישולם איזה מן התשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.

ניתן והודע היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

החלטה

הנאשמת תיאסר עתה.