מדינת ישראל נ' אהפל ואח'

גזר –דין

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 6.8.10 נכנס הנאשם בצורה מחשידה לחצר בית בראש העין. בבדיקה משטרתית נמצאו ברכבו 2 סכינים.

בטרם מתן גזר הדין הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

מן התסקיר עולה כי הנאשם הינו יליד 1991, רווק, העוסק בניהול מרכול.

משפחתו של הנאשם מנהלת אורח חיים חרדי, אביו עובד כמנהל טרמינל בנתב"ג ואמו הינה עקרת בית. בהתרשמות כללית של שירות המבחן מדובר במשפחה מתפקדת.

הנאשם סיים 8 שנות לימוד והשתלב בשוק העבודה החל מגיל 14, ובין היתר, ניהל בית קפה ומרכול. הנאשם לא גויס לצבא עקב אלרגיה חריפה לאבק, כאשר צוין כי לא הוצג פטור בפני שירות המבחן.

לפני מספר חודשים עבר הנאשם להתגורר בצפת, שם פתח עסק בתחום המזון. לטענתו הסיבה למעבר הינה האלרגיה החמורה ממנה סובל.

בנוגע לעבירה בה מואשם, הנאשם הודה חלקית והסביר כי נכנס לחצר כדי להתפנות, ובאשר לסכינים הסביר כי עשה באחד מהם שימוש במהלך טיוליו, בהיותו חובב טבע וטיולים, ובשני, שנמצא בתא המטען של הרכב, השתמש לצורך תיקונים ברכב.

הנאשם טען כי לא ידע שנשיאת סכין הינה עבירה על החוק והביע חרטה. כמו כן הביע הנאשם חשש מפני הרשעה בטענה כי הרשעה תפגע בו תעסוקתית ומקצועית.

קצינת המבחן לא התרשמה כי הרשעה עלולה לפגוע בנאשם תעסוקתית, ועל כן לא המליצה על אי הרשעה.

הרושם הכללי שהתקבל הינו כי הנאשם הינו אדם חשדן וסגור שנמנע מלשתף בקורה עמו, ועל כן נוצר קושי בהבנת התנהגותו בעת ביצוע העבירה.

בנסיבות שתוארו לעיל ההתרשמות היתה כי עונש מאסר בפועל, אף אם ירוצה בעבודות שירות, עלול להביא לנסיגה במצבו הכלכלי והכללי של הנאשם, ולכן ניתנה המלצה להטלת עונש הרתעתי בדמות מע"ת.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה התייחס לעבירה בה הורשע הנאשם וטען כי מדובר בעבירה חמורה שהעונש בגינה הינו מאסר בפועל, וציין כי הפסיקה מדברת על החמרה במי שהורשע בעבירות של החזקת סכין.

ב"כ המאשימה הציג תמונה של הסכינים ממנה עולה כי מדובר בסכין אחת מתקפלת ואחת יפנית.

ב"כ המאשימה מפנה לתסקיר שירות המבחן, אשר נמנע מהמלצה שלא להרשיעו וכן התייחס לאמור בתסקיר באשר לקושי בהבנת התנהגות הנאשם בעת ביצוע העבירה.

ב"כ המאשימה סבור כי במקרה זה יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, שיכול וירוצה בעבודות שירות, בהתאם למקובל בפסיקה. ב"כ המאשימה הפנה לע"פ (מחוזי מרכז) 24248-10-09 מד"י נ' שרם, בו בוטלה אי הרשעה בעבירה של החזקת סכין וכן לרע"פ 2495-10 איסקוב נ' מד"י, בו נגזר מאסר בפועל למשך חודשיים, כאשר דובר על נאשם נעדר עבר פלילי, בדומה למקרה שבפנינו.

לאור זאת עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, קנס, וכן נתבקש צו להשמדת המוצגים.