מדינת ישראל נ' אדרי(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, המשיב מואשם בעבירות איומים ותקיפה וניסיון תקיפה.

ע"פ הטענה המשיב כשהוא אסיר איים על מפקדת אגף ההפרדה בכך שיפגע בה ובבני משפחתה ולאחר מכן ירק לעברה.

הסנגור טוען כי אף שיש ראיות לכאורה יש בהן חולשה מסוימת נוכח התפתחות מסוימת בגרסתה של המתלוננת ואי התאמה מלאה בין גרסת המתלוננת לבין גרסאות סוהרים נוספים שהיו עימה.

לאחר שעיינתי בהודעות איני מוצא ממש בטענת הסנגור ואף שיש שינויים בפרטי הדברים מדובר בסופו של דבר במערכת עדויות אחידה למדי אשר בוודאי עומדת בתנאי המינימאלי הנדרש לפי הלכת זדה ואף למעלה מכך.

טענה נוספת של הסנגור היא שאין עילת מעצר ומכל מקום ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה.

הסנגור מצביע על כך שמדובר באסיר אשר ממילא שוהה מאחורי סורג ובריח, האמצעים המנהליים של שב"ס מספיקים ע"מ להגן על המתלוננת בין כותלי שב"ס ככל שנדרש, והסנגור מסכים כי תנתן הוראה שלא יותר למשיב לצאת לכל חופשה עד תום ההליכים בתיק זה וזאת ע"מ שלא יהווה סיכון מחוץ לכותלי בית הסוהר.

הסנגור בהקשר זה הצביע על החלטת ביהמ"ש העליון בבש"פ 1229/05 אורן נ' מ"י מיום 6.3.05.

התובעת סבורה שמתקיימת עילת מעצר נוכח התעוזה המיוחדת הנדרשת להתנהגות המשיב כאשר הוא כבר אסיר ובמיוחד בשים לב לעברו הפלילי.

התובעת טוענת כי ע"א האמור בהחלטת אורן אין הנדון דומה לראייה שכן המסוכנות כאן גבוה יותר באשר מדובר במי שביצע עבירה כלפי סוהרת בתוך כותלי שב"ס ולא מהווה סיכון כלפי חוץ.

לעניין עילת המעצר, אני מסכים עם התובעת שיש עילת מעצר על רקע העבר הפלילי המכביד מאוד ונסיבות ביצוע העבירה.

זאת, למרות שעם מדובר בניסיון תקיפה של ממש אלא ניסיון יריקה בלבד דבר המהווה יותר עלבון מאשר תקיפה באופן מהותי.

עילת המעצר נובעת מתוכן האיום שהוא מוחשי וקונקרטי.

יחד עם זאת, לא ירדתי לסוף דעתה של התובעת לעניין הסיבה למתן צו מעצר דווקא לא הוסבר במה חלופת המעצר נכשלת בהשגת מטרות המעצר, זאת כאשר המשיב ממילא מאחורי סורג ובריח ומסכים להימנע מחופשות.

בהעדר הסבר מניח את הדעת לכאורה יש לקבוע שיש בחלופת המעצר כדי להשיג את מטרות המעצר, והוראת המחוקק היא במקרה כזה היא להורות על חלופה.

עוד יש לציין כי בעניין אורן הנ"ל המדובר במסוכנות מוחשית ורבה הרבה יותר בעבירות שיש בהם מסוכנות רבה יותר ולטעמי, בענייננו, הדברים קל וחומר.

סיכומו של דבר, הבקשה למעצר עד תום ההליכים נדחת ותחת זאת אני מורה כי המשיב ישהה בחלופת מעצר היינו במקום מאסרו ע"פ שיקולי שב"ס.

עוד אני מורה כי נאסר עליו לצאת לחופשות עד תום ההליכים בתיק דנן.

למותר לציין כי אם יוחלט על שחרורו של המשיב מהמאסר יהיה בכך כדי להקים עילה לעיון חוזר

וקביעת חלופה אחרת או הוראה על מעצר לפי הצורך.