מדינת ישראל נ' אדם ריחאן

הכרעת דין

1.הנאשם מואשם בעבירה בניגוד לתקנה 37 לתקנות התעבורה לגבי אירוע מיום 12.9.10 בכך שנסע בניגוד לכיוון התנועה ברח' עמל 48 פתח-תקווה.

2.לאחר שבית המשפט שמע עדות עד התביעה, תשובותיו בחקירה נגדית ובחן הדו"ח, נותר בלב בית המשפט ספק סביר, אשר על כן, הנאשם זכאי.

3.עד התביעה העיד על-פי הנסיבות המפורטות ב- ת/1 לפיהן, ראה את רכב הנאשם מגיע לעברו כשהכביש הוא חד-סטרי והנאשם נוסע בניגוד לכיוון התנועה המותרת. עד התביעה הסביר כי מכיוון נסיעתו ישנם תמרורי ב-2 ומהכיוון הנגיד – שלט דרך חד-סטרית וכן טען כי התמרורים נבדקו.

4.בחקירתו הנגדית אישר בתשובה לשאלת הסניגור, כי הנאשם בזמן שנסע, עדיין לא רואה את התמרור של כביש חד סטרי (ע' 2 ש' 6) ואישר כי לא ראה את הנאשם נכנס לרחוב בניגוד לתמרורי אין-כניסה ב-2 הנמצאים בתחילת הרחוב (שם ע' 8), אישר כי לא ראה את הנאשם נכנס באין כניסה (שם ש' 10) ואישר כי לא ראה אם הנאשם הגיע מצומת המשתלב עם רח' עמל (שם ש' 12) ואישר כי לא כתב בדו"ח היכן מוצבים תמרורי ב-2 בכניסה לרחוב (שם ש' 16) וכן כי לא רשם אם יש תמרור ב-2 בצד ימין או בצד שמאל בכניסה לרחוב (שם ש' 19).

5.ב"כ הנאשם ויתר על עדות הנאשם שבתגובתו אמר: "לא שמתי לב לתמרורים, התבלבלתי" ולא ניתן היה לחקור הנאשם על גרסתו.

6.נהג המגיע לרחוב שבתחילתו מוצבים תמרורים ב-2, תמרורים אלו צריכים להיות ברורים ומוצבים כדין בשני צדי הדרך – דבר שלא הוכח בפני בית המשפט על-פי גרסת עד התביעה בחקירתו הנגדית ובנסיבות הדו"ח.

7.נותר בלב בית המשפט ספק סביר לגבי האפשרות שהנאשם לא יכול היה לדעת באופן ודאי שהוא נמצא בדרך חד-סטרית.

8.הואיל ובמשפט פלילי עסקינן משנותר בלב בית המשפט ספק סביר, מן הדין לזכות את הנאשם כאמור ברישא.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ב, 19/03/2012 במעמד הנוכחים.

שלמה אטינגר נחשון, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: