מדינת ישראל נ' אדוארד(עציר)

החלטה

אני משתתף בצער המבקש.

בפני בקשה דחופה ל"שחרר את המבקש" ולהורות לשב"ס להתיר יציאתו ממעצר עד תום ההליכים, בו הוא נתון, לצורך להשתתפות בלוויית אמו שנפטרה למרבה הצער אמש.

ביום 30.06.13 התקיים בפני דיון במעמד המבקש ובא כוחו המלומד, בבקשה קודמת שהגיש המבקש ליציאה ממעצר לצורך ביקור אמו ז"ל בביה"ח ומינויו כאפוטרופוס. במסגרת הדיון התייצבו בביהמ"ש רעייתו ובנו של המבקש וכפי שכתבתי בהחלטה, התרשמתי מהם לחיוב כי מדובר באנשים הראויים לאמון ביהמ"ש.

יחד עם זאת, כפי שציינתי בהחלטה, התרשמותי מהמבקש לאחר שהאזנתי לדבריו, מאופן התבטאותו בבית המשפט, ונוכח מכלול הנסיבות בהן הובא בפני, הייתה כי לא ניתן לתת בו אמון במידה כזו שתאפשר להורות לשחררו כמבוקש לפיקוח בני משפחתו, גם נוכח הסכמתם לחתום על ערבויות כספיות.

בהמשך לכך הוריתי לשב"ס להביא את המבקש לביה"ח הגריאטרי בה הייתה מאושפזת אמו, ואף לביהמ"ש המתאים לצורך מינויו כאפוטרופוס.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום חמור, בו הודה בעבירה של נהיגת רכב בשכרות, נהיגה בקלות ראש וגרם תאונת דרכים (מסוג נזק בלבד), עזיבת מקום התאונה ללא השארת פרטים, כל זאת, כשלחובתו הרשעה קודמת בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ומעל ראשו תלוי ועומד עונש של 6 חודשי מאסר בר הפעלה. בנוסך לחובתו עבר תעבורתי ועבר פלילי מכביד.

מסוכנותו של המבקש נקבעה הלכה למעשה ע"י החלטת ביהמ"ש (כב' הש' פראג) אשר הורה לאחר דיון, על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים בתיק זה. המבקש נשלח בהסכמה לשרות המבחן על מנת שזה יבדוק אפשרויות שיקום וטיפול. אף אני התרשמתי כי הנאשם סובל מבעיית התמכרות לשתיית אלכוהול.

נוכח מכלול הנסיבות כאמור, אינני מוצא מקום לשחרר את המבקש, למרות הנסיבות המצערות, בערבות עצמית ובפיקוח משפחתו כמבוקש. התרשמתי בנוסף כי אין בידי המשפחה להפקיד ערבות כספית משמעותית שיהיה בה כדי להרתיע את המבקש.

לפיכך, אני מורה כי המבקש יובא ממעצרו בליווי שב"ס - ללוויה, לאזכרה בתום שבעה, ולשלושים, בהתאם לפקודות ולנהלים הנוהגים והמקובלים בשב"ס.

אני מורה לפיכך לשב"ס ללוות את המבקש, ולהביאו ללוית אמו, במקום במועד ובזמן כמצוין בסעיף 6 לבקשה, הכול בהתאם לפקודות ונהלי שב"ס.

תשומת לב שב"ס מופנית לאמור בפקודת הנציבות "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (04.40.01) שעניינה – בין השאר – יציאה באבטחה ללויה או לאזכרה בתום שבעה, שלושים או שנה של קרוב מדרגה ראשונה. (הפקודה עוסקת באסירים אולם רלבנטית גם לעצורים).

אני מורה כי ככל שניתן, על פי שיקולי האבטחה במקום, יתאפשר למבקש להגיע לאזור חלקת הקבר בליווי מינימלי, וללא אזיקי ידיים ורגליים. שב"ס יכבד את מנהגי האבלות של המשפחה ויביא את המבקש בזמן. מתיר למבקש שהייה במקום עד לסיום הטקס.

מזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות למבקש, לשב"ס ולמאשימה.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: