מדינת ישראל נ' אגמיל(עציר)

הכרעת דין

לאור הודאת הנאשם בעובדות, הנני מרשיעו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, היינו, בשתי עבירות של ניסיון פריצה לרכב על פי סעיפים 413 ו' סיפא + 25 לחוק העונשין, בעבירה של חבלה לרכב על פי סעיף 413 ה', בעבירה של התפרצות לבניין על פי סעיף 407(ב) לחוק, בעבירה של התפרצות לרכב על פי סעיף 413 ו' סיפא ובעבירה של גניבה מרכב על פי סעיף 413 ד' (א) לחוק.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של ניסיון פריצה לרכב וכן בחבלה לרכב, גניבה מרכב, התפרצות לרכב והתפרצות לבניין (מבנה של שומר בחניון). כל העבירות בוצעו בלילה אחד של חודש נובמבר 2009, ביחד עם אחר.

מצד אחד, לא ניתן להתייחס לכל העבירות כעבירה אחת מתמשכת, אך מצד שני, בוודאי שהמדובר באותו דחף עברייני, ויש לתת משקל לכך שכל העבירות בוצעו בזו אחר זו, תוך פרק זמן קצר, באותו חניון. עוד יש לתת משקל לכך שכנגד האחר טרם הוגש כתב אישום וכפי שהבנתי, הוא איננו עצור בתיק זה.

לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד ביותר מאז היותו בן 13, בעבירות רכוש, סמים ואלימות כלפי רכוש ומעל ראשו מרחף מאסר מותנה בן 12 חודשים ובן 6 חודשים.

בהתחשב בחומרת העבירה, באמור לעיל, בהודאת הנאשם ובחסכון בזמן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר למשך 15 חודשים.

אני מפעיל את המאסר המותנה בן 12 חודשים ובן 6 חודשים אשר הוטל על הנאשם ב-ת.פ.1450/07 של ביהמ"ש השלום בכפר סבא, ביום 18.9.07, בחופף זה לזה ובמצטבר למאסר אשר הוטל על הנאשם היום.

סה"כ ישא הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 27.11.09.

מאסר למשך 10 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע מסוג פשע.

מאסר למשך 5 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע מסוג עוון.

למען הסר ספק, פיצול המאסר המותנה נועד לאבחן בין עבירות התנאי ואין כוונתי כי הנאשם ישא בגין הפעלת המאסרים על תנאי, מאסר העולה על 10 חודשים.

בשל תקופת המאסר הארוכה, אינני כולל ברכיבי הענישה סנקציה כספית.

מאחר וטרם הסתיים עניינו של הנאשם האחר, לא ניתן צו למוצגים.

הטלפון שנתפס ברשות הנאשם מסוג נוקיה בצבע כחול + סים (מספר פריט 3711503) יוחזר לידיו.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט