מדינת ישראל נ' אגייב(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, לאחר שחזר בו מהכפירה לקראת תום פרשת התביעה, בתקיפה סתם, אליבא לעובדות כתב האישום המתוקן המרוכך לקולא, תוך מחיקת עבירה של היזק לרכוש במזיד. כן הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בתיק המצורף, בתקיפה סתם, באיומים ובהעלבת עובד ציבור, בהתאם לעובדות שנקבעו בהכרעת הדין.

הנאשם יליד 1982, חי עם בת זוג ואב לשניים בגילאי ½ 6 ושנה. עובד, לדברי בא כוחו, באופן סדיר, 13 שעות ביממה, לפרנסת משפחתו. נתון בחובות כבדים, בהיותו מפרנס יחיד. שותה אלכוהול, עפ"י הנטען, במצבי דחק ובסופי שבוע בלבד, על מנת לברוח מהמצוקה הכלכלית והרגשית בה נתון.

בגזה"ד האחרון בעניינו, במסגרתו הושת מאסר מותנה שלא היה בו כדי להרתיע, סקר ביהמ"ש את נסיבותיו האישיות ואת העליות והמורדות אשר איפיינו את ההליך הטיפולי בו נטל חלק באותם הימים. גם אז תקף סתם והכשיל שוטר, בהיותו בגילופין, משלא הבחין כי בשוטר עסקינן, עקב מצבו.

לאחר השתלבות בחצי השנה האחרונה עובר למתן גזה"ד בטיפול במרכז הגמילה בחדרה, שיתוף פעולה וגילוי מוטיבציה גבוהה לטיפול עתרו הצדדים, במשותף, למאסר מותנה ולקנס. מחלוקת היתה אך בשאלת ביצוע צו של"צ בהיקף מצומצם, תוך שביהמ"ש הלך לקראתו גם בעניין זה על מנת שיתמקד בהליך השיקומי, בהשיתו מבחן.

העבירות בהן הורשע, בתיק המצורף, לאחר שמיעת הראיות, נעברו לפני מתן גזה"ד. גזה"ד ניתן ביוני 2011. העבירות נעברו במאי 2010. בהתאם לממצאי הכרעת הדין, אז, בהיותו נתון תחת השפעת אלכוהול, הטריד שתי מתלוננות שישבו לתומן על הספסל. תקף אחת מהן בכך שנגח בראשה ודחף לאחור באזור החזה, איים על השתיים בפניהן ובפני שוטרים שהוזעקו למקום.

עבירות התיק הנוסף נעברו במרץ 2012, כעבור כ - 9 חודשים מיום מתן גזה"ד, מועד בו אמור היה להימצא בפיקוח שרות המבחן.

דא עקא, ועפ"י הנטען ע"י בא כוחו, נוכח שעות עבודה מרובות לא יכל להגיע לחדרה, הפסיק את הטיפול וחלה הדרדרות במצבו, ששיאה בארוע האחרון בגינו נעצר. הובהר שהוגשה בקשה להפקעת צו המבחן וניתנה המלצה להליכי גמילה במסגרת קהילה סגורה, המלצה לה לא יכול היה להעתר נוכח הצורך לעבוד על מנת לקיים את משפחתו. משפחה אשר, לדבריו, פונתה מהדירה בזמן מעצרו.

בתיק הנוסף מדובר בארוע שארע לאחר שהנאשם והמתלונן שתו בצוותא. הנאשם חשש, בשוגג, עקב מצבו כתוצאה מהשתיה, שבכוונת המתלונן, אשר החזיק בידיו סכין יפנית למטרה שונה לחלוטין, לתוקפו, ולכן בעט בו והיכה באגרופים.

נטען ע"י בא כוחו שרמת האלימות מדאיגה אך אינה גבוהה. משכך עתר להסתפק במאסר כמשך תקופת התנאי ולחלופין לאפשר את המשך הטיפול מבלי להפעילו.

הנאשם הסביר שלא התכוון לפגוע במתלונן. שנבהל מהסכין. ביקש לשוב לטיפול בחדרה.

ב"כ המאשימה, מטבע הדברים, עמדה על החומרה לצד העבר. על העובדה שניהל אחד משני התיקים עד תום ואת השני באופן חלקי ועתרה, נוכח בעיית שתיה, למאסר ממושך בפועל, להפעלת התנאי במצטבר, למאסר מותנה, לקנס ולפיצוי.

עברו כולל, מעבר לאותו גזר דין, עבירות רכוש בעטיין נגזרו, בשנת 2002, 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, עבירות רכוש נוספות מעבר רחוק יותר וכן תקיפה הגורמת חבלה של ממש, שנעברה בשנת 98, לצד עבירות רכוש רבות. באותם הימים בימ"ש לנוער הלך לקראתו והגם שהרשיעו השית ענישה שיקומית בעיקרה, לרבות מבחן.

משלא השכיל לנצל את ההזדמנות הטיפולית אשר ניתנה לו בגזה"ד האחרון, שב וכשל בעבירת אלימות בהיותו נתון תחת השפעת אלכוהול, בתוך תקופת המבחן במסגרתה אמור היה להיות מטופל, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד. נוכח עבירה זו ועבירות האלימות מהתיק המצורף, הן מילולית והן פיזית, לצד עברו, מבלי להתעלם, לקולא, מהעובדה שזה לו מאסרו הראשון, מההודיה, ולו בשלב בו נמסרה בתיק העיקרי, והנני דנה לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשם ל - 24 חודשי מאסר מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע.

הנני דנה הנאשם ל - 6 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון, למעט איומים.

הנני דנה הנאשם ל - 3 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים יעבור עבירה של איומים.

מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 5 חודשים, אשר הושת בבימ"ש השלום נתניה, ביום 29.6.11, בת"פ 3833/08.

המאסרים יופעלו בחופף ובמצטבר האחד לשני כך שסה"כ ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר החל מיום המעצר - 16.3.12.

הנאשם יפצה את המתלונן בתיק העיקרי ואת המתלוננת יפה מטטוב, בתיק המצורף, בסך של 1000 ₪ כל אחד, ובסה"כ 2000 ₪.