מדינת ישראל נ' אגובל(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום אותם צירף, בשתי עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים שלא כדין, שתי עבירות של נהיגה בחוסר זהירות, עבירה של הפרת הוראה חוקית ועבירה של נהיגה בפסילה. על פי כתבי האישום, כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו הורשע במסגרת תיק זה, המייחס לו עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים שלא כדין ונהיגה בחוסר זהירות. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים, במסגרתה שוחרר הנאשם ביום 21.3.10 בתנאים מגבילים, וביניהם איסור על הנאשם לנהוג. ביום 7.4.10, כשבועיים בלבד לאחר מכן, בעודו מפר את התנאי שהוטל עליו הסיע הנאשם שלושה שוהים בלתי חוקיים נוספים בתא המטען, בחוסר זהירות.

בשל הנסיבות החמורות שפורטו לעיל, עותרת המאשימה להטלת מאסר ממושך בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם מדגישה את העובדה כי הנאשם הודה וחסך בזמן שיפוטי ניכר, את העובדה כי אין לו עבר פלילי והוא בעל רקע של בעיות נפשיות. עוד הוסיפה כי הנאשם בבידוד חברתי, משפחתו התרחקה ממנו והוא אף נהג לישון במכוניתו

אין צורך להכביר מילים על המסוכנות הרבה והחומרה הגלומה בעבירות על חוק הכניסה לישראל ובייחוד עבירות של הסעת תושבי אזור.

אף ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מדינת ישראל, הודגשה החומרה היתירה של עבירות מסוג זה:

"בהקשר הקרוב של המסיעים, המלינים והמעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים, שחטאתם אמנם עולה משל הללו, שכן - כאמור - חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עמהם, וכך גם בתי המשפט, דן בית משפט זה ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 769. מפי השופט טירקל נדונה שם רמת הענישה הראויה, והוכרע כי דחק העתים והמציאות הבטחונית הקשה (ב-2001) מצדיקה לגזור על הללו עונשי מאסר בפועל (עמ' 775): "אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן היישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים...

אוסיף את קולי לגישה המחמירה כלפי מסיעים, מלינים ומעסיקים, שהם על פי רוב ישראלים העוברים על החוק לשם בצע כסף, ולא למען פת לחם".

במקרה זה לא פעם אחת הסיע הנאשם שוהים בלתי חוקיים בתא מטען, אלא פעמיים, כאשר הפעם השנייה נעשתה בעודו משוחרר בתנאים וביניהם איסור על נהיגה, שבועיים בלבד לאחר ששוחרר בתנאים.

לקולא יש לשקול את העובדה שהנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט והוא בעל רקע נפשי, כפי שהוצג לי בחוות דעת בעניינו של הנאשם.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

חמישה חודשי מאסר בפועל שיחלו מיום מעצרו 7.4.10. בנוסף יורדו ממנין תקופת המאסר ימי מעצרו מתאריך 17.3.10 עד 22.3.10.

שבעה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

3.קנס כספי בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו אשר ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 15.10.10 ויתר התשלומים בכל 15 לחודש שלאחר מכן. סכום שהופקד ע"י הנאשם יקוזז מהקנס.

לתשומת לב המזכירות, יש לבטל את שני מועדי ההקראות שקבועים ליום 20.5.10 וליום 21.10.10.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ד' סיון תש"ע, 17/05/2010 במעמד הנוכחים.

שרון קיסר, שופטת

הוקלד על ידי: חנה בבו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: