מדינת ישראל נ' אגבאריה(אסיר)

פסק דין

בקשת המדינה להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדה לפי סע' 19ה לפקודת בתי-הסוהר [נ"ח] תשל"ב- 1971, (להלן: "הפקודה").

רקע

1.המשיב מרצה עונש של 11 שנות מאסר בגין עבירות אלימות ונשק. בעת"א 15955-06-12 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הורה כב' הנשיא השופט דוד חשין ביום 15.7.12, על הוצאת המשיב משהייה בהפרדה בה היה מצוי תקופה ארוכה של כ – 5 שנים, לאחר שבמהלכן, נעשה ניסיון לשלבו באגף רגיל, בשנת 2009. ההוצאה מההפרדה באה על רקע עוצמה פחותה של החומר המודיעיני שהוצג בפני ביהמ"ש ובשל פגיעה בזכויות המשיב, תוך קביעה כי לא יהיה מידתי להמשיך להחזיק את המשיב בהפרדה.

2.המשיב הועבר לכלא דקל, לשהייה עם אסירים נוספים שלא בהפרדה. ביום 4.9.12, חל אירוע אלים בו היה מעורב המשיב, אשר ביחד עם אסיר אחר, היכו אסיר שלישי. המשיב נשפט משמעתית והושם בצינוק עד ליום 12.9.12, מועד בו ניתנה החלטה להשמתו בהפרדה במשך 48 שעות, מועד שהוארך בהתאם לסע' 19ג לפקודה, עד ליום 12.3.13. במועד זה הוגשה בקשה וניתנה החלטה במעמד צד אחד, לבקשת המדינה, להארכת ההפרדה עד להחלטה אחרת ונקבע דיון ליום 19.3.13. בהסכמת הצדדים הוארכה ההפרדה עד לדיון שהתקיים במעמד הצדדים, בו נחקר המצהיר מטעם המדינה, קצין המודיעין המחוזי, סג"ד יהודה גבריאל, (להלן: "הקמ"ן").

3.בקשה סדורה מטעם המדינה הוגשה ביום 19.3.13. הבקשה נתמכה בתצהיר הקמ"ן. במסגרת הבקשה טענה המדינה לעילות הפרדה לפי סע' 19ב (3) + (4) + (5), שהינן שלומו של המשיב, שלומם וביטחונם של אסירים אחרים, שלום הסגל, מניעת אלימות, ושמירה על הביטחון הסדר והמשמעת בבית הסוהר.

4.בבקשה נטען כי נשקל שילוב המשיב באגף רגיל, באגף שמור ובהפרדה זוגית, אולם לא נמצא כי ניתן יהיה להשיג את מטרות ההפרדה אלא במתן צו כמבוקש. הפנתה המדינה לחוו"ד סוציאלית ורפואית שצורפו לבקשה, לפיהן אין מניעה מהמשך החזקתו של המשיב בהפרדה. לבקשה צורף פרוטוקול הדיון והחלטת וועדת ההפרדות ולפיה ההמלצה הינה לבקש מבית המשפט המשך החזקת המשיב בהפרדה. לפיכך עתרה המדינה להמשך הפרדה לתקופה של 6 חודשים נוספים.

פגמים בבקשה

5.ב"כ המשיב טען לפגם שנפל בהליכי הגשת הבקשה להארכת שהייתו של המשיב בהפרדה. הבקשה הוגשה ביום 12.3.13, בידי היועץ המשפטי המחוזי. צו ארעי להמשך ההפרדה עד להחלטה אחרת ניתן בו ביום ודיון נקבע ליום 19.3.13. לטענת ב"כ המשיב, נפל בכך פגם, שכן בהתאם לפקנ"ץ 04.03.00 היה על המדינה להגיש את בקשתה מבעוד יום, להעביר את החומר הרלבנטי לפרקליטות אשר אמורה הייתה להגיש את הבקשה לאחר מכן.

6.פגם אחר נפל כטענת ב"כ המשיב, בתצהיר הקמ"ן, בין היתר בכך שנוסח התצהיר מעלה כי המצהיר עיין בכול החומר שהועבר לפרקליטות, ומתברר כי ביום חתימת התצהיר, הועבר לפרקליטות מכתב אליו מצורפים חומרים מודיעיניים ובקשה להארכת הפרדת האסיר, כלומר ישנו פער בין החומר שעמד בפני הקמ"ן לחומר המודיעיני שהועבר לפרקליטות.

7.לא ניתן לומר שאין ממש בטענות ב"כ המשיב. מן הדין שהבקשה להמשך ההפרדה, לא הייתה מוגשת במעמד צד אחד, ביום 12.3.13, אלא מבעוד מועד, דבר שהיה מאפשר קיום דיון במעמד המשיב, על אף שבמעמד צד אחד ולצורך ההחלטה הארעית, הוצג המידע המודיעיני הרלבנטי, כמו גם פרוטוקול ועדת ההפרדות. כך באשר לתצהיר, מן הדין כי התצהיר יהיה מדויק בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

8.אצא מתוך נקודת מוצא שחל פגם בכך, שההחלטה בה ניתן צו ארעי במעמד צד אחד, והדיון נקבע רק שבוע לאחר מכן. השאלה היא, האם מדובר בפגם היורד לשורשו של ענין, הגורם לבטלות האפשרות להורות על הארכת ההפרדה, או בפגם אותו יש לשקול, כאחד השיקולים, אשר יובאו בחשבון ביחד עם שאר השיקולים. לטעמי, מדובר בשיקול שיובא בחשבון ולא בפגם הגורם לבטלות ולשלילת סמכות בית המשפט לדון בבקשת ההפרדה. אקדים את המאוחר, לאור המידע שהוצג בפני ובמכלול השיקולים, חרף הטענות לפגמים, מסקנתי הינה שיש מקום להמשך ההפרדה.

עילות ההפרדה

9.בחקירת הקמ"ן עלה כי המדינה בהחלטה על המשך ההפרדה, שוקלת לא רק את "הטריגר" להפרדה, האם הוא כשלעצמו מצדיק המשך החזקה בהפרדה, האירוע האלים מיום 4.9.12, אלא נשקלים שורה של שיקולים, בהם רקע האסיר, מעמדו בקרב האסירים, מידת מסוכנותו לאור מדעים עדכניים והשאלה האם אין מנוס למניעת עילות ההפרדה, מהצעד הקיצוני של השמת המשיב בהפרדה. העיד הקמ"ן וחיווה דעתו ולפיה האירוע מיום 4.9.12, היה הקטליזטור שהביא לבחינת הצורך בהמשך ההפרדה של המשיב, שנמצאה כהכרחית לאור הנתונים שעמדו בפני ועדת ההפרדות.

10.לעיוני הוצגו ידיעות, תחילתם בחודש 8/12, בהמשך ידיעות נוספות מהחודשים ספטמבר ואילך, ידיעות אשר פרפראזות מהן נמסרו לידי ב"כ המשיב. מדובר בידיעות אודות סכסוכים, תקיפת אסיר, סכסוך עם אחר, כוונות פגיעה, סכסוך בין ארגונים ואחרים. האירוע מיום 4.9.12, הוא האירוע שהחזיר את המשיב להפרדה, אולם לאחר מכן, נוספו ידיעות ומידעים עדכניים, בעלי רמת מהימנות גבוהה אודות מעורבות פלילית, למשל ידיעה 9019 או ידיעה 2802 המצביעה על מעורבות בפלילים וסכסוך עם אחרים. המידעים מחזקים את עמדת המבקשת ולפיה, למניעת החשש העולה נוכח קיומן של עילות להפרדה הנטענות, אין מנוס מהמשך שהיית המשיב בהפרדה.

11.ההחלטה הראשונית על החזקה בהפרדה, החל מיום 12.9.12, התבססה על עילת שמירה על שלום או בריאותם של האסיר או אסירים אחרים ומניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח התקין של בית הסוהר, התחזקה לאחר מכן. כלומר, אין מדובר בהחזקה בהפרדה כאקט ענישתי כנגד המשיב בשל האירוע מיום 4.9.12, אלא למניעת הסיכונים הנטענים בידי המדינה, אשר בעטים אין מנוס לעת הזו, אלא להמשך החזקת המשיב בהפרדה.

12.סיכומם של דברים, המדינה עמדה בנטל הנדרש להוכחת עילות ההפרדה, ולצורך שבהמשך החזקת המשיב בהפרדה, לשישה חודשים נוספים, לאור החומר המודיעיני שהוצג, בפני במעמד צד אחד, התומך בהערכת הסיכון של המדינה, ולאחר ששוכנעתי כי הצגת המידע במעמד צד אחד דרושה להגשמת תכלית ההפרדה המבוקשת כאמור, ולעשיית צדק, בהתאם לסעיף 19ח לפקודה.

חלופות להפרדה

13.המדינה הציגה בפני את הערכות גורמי המודיעין כי לא ניתן לשלב לעת הזו את המשיב באגף רגיל או שמור, וכך לא ניתן לשלבו בהפרדה זוגית, במחוזות אחרים ולא במחוז דרום, כולל בבית סוהר רימונים, מקום כליאה שהינו מועדף על ידי המשיב. לאחר עיון בחומר, מקבל אני את עמדת המדינה על כי לא ניתן לעת הזו להורות על חלופה להפרדת המשיב.

סיכומם של דברים