מדינת ישראל נ' אברם ואח'

החלטה

1.המרצת פתיחה זו נפתחה בחודש יולי 2011 ובמסגרתה "בקשה לחילוט רכוש בהליך אזרחי" עפ"י סעיף 22-23 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וסעיף 36 ב לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

2.המבקשת היא מדינת ישראל (להלן: "מדינת ישראל" או "המדינה"). המשיב הוא אריה אברם (להלן: "המשיב") – שאת רכושו ביקשו לחלט.

צדדים נוספים שהוגדרו "משיבים פורמאליים" היו: בנק איגוד, בנק הפועלים, בנק המזרחי ומנורה, קופות גמל.

3.בחודש ינואר 2012 הודיעו הצדדים בהמרצת הפתיחה (מדינת ישראל ואריה אברם) כי הגיעו להסדר פשרה וביקשו ליתן לו תוקף של פס"ד.

עפ"י ההסדר בין ב"כ מדינת ישראל ובין המשיב; באמצעות בא כוחו דאז, עו"ד ציון אמיר; הוסכם, בין היתר, כי סך של מיליון ₪ יחולטו מחשבונות הבנק "בבעלות המשיב" בבנק איגוד; וזאת "לאחר השבת חובות המשיב לבנק איגוד ככל שישנם כאלה" ויתרת הכספים מעל סכום זה תוחזר למשיב באמצעות עו"ד ציון אמיר.

כב' הרשם ברנר (כתוארו דאז) נתן החלטה ביום 23.1.12 כדלקמן:

"ניתן פסק דין כמבוקש וכמוסכם.

אין בכך כדי לפגוע בזכותם של צדדים שלישיים שהטילו עיקול על כספים, ככל שקיימת זכות כזו".

4.ביום 15.1.12 הגישו המדינה והמשיב הודעת הבהרה לפיה, נודע להם כי על הכספים המצויים בבנק איגוד קיימים עיקולים מצד צדדים שלישיים שהוטלו לאחר הקפאת הכספים ע"י המשטרה והכספים שיוותרו בחשבונות הבנק לאחר החילוט, יוחזרו למשיב באמצעות עורך דינו. כן מבהירה המדינה כי עיקולים אלה, אינם מהווים "זכות קניינית" ואינם גורעים מזכותה של המדינה לחלט את הכספים.

ביום 23.1.12 ניתנה החלטה נוספת:

"ההבהרה נרשמה.

אין בפסק הדין שניתן כדי להכריע בשאלת תוקפם של העיקולים שהטילו צדדים שלישיים ואין בו כדי לבטל את אותם עיקולים".

בהחלטה שניתנה ביום 26.1.12 בבקשת המדינה לחתום על צו חילוט נקבע:

"יש לתקן את הצו כך שיכלול את הסייג שעניינו עיקולים, כאמור בהחלטתי מיום 23.1.12, שאם לא כן, יהיה צורך לקבל את עמדת מטילי העיקולים".

5.המדינה הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטת כב' הרשם ברנר מיום 26.1.12 וטענה כי "נוכח המצב העובדתי והמשפטי כפי שנטען, ובמיוחד העובדה שהעיקולים על הכספים הוטלו לאחר הקפאת הכספים לצורך חילוטם, סבורה המדינה כי אין מניעה כי בית המשפט יורה לבנק איגוד להעביר לידי אוצר המדינה בסך 1,000,000 ₪, כפי שהוסכם בין הצדדים. בנסיבות אלה, מתבקש בית המשפט הנכבד לעיין מחדש בהחלטתו מיום 26/1/2012" (סעיף 20 לבקשה). לחלופין ביקשה המדינה, להורות על קיום דיון בו ישמעו הצדדים (בקשה מס' 10).

המדינה טענה כי הכפפת צו החילוט לעיקולים הקיימים; מרוקנת מתוכן את פסק הדין מבחינת המדינה והוא אינו ניתן לביצוע וככל שיש להכריע בין זכויות המדינה ובין המעקלים השונים; הדבר מוטל לפתחו של ביהמ"ש רק במסגרת בקשת החילוט.

הודגש; כי במועד תפיסת הכספים ע"י המשטרה בחודש ינואר 2008; חשבון הבנק בבנק איגוד היה חופשי מכל עיקול; וכי עיקולים שהוטלו מאוחר יותר; לא גוברים על זכות המדינה.

בבקשה ציינה רשימת עיקולים שהוטלו על החשבונות:

עיקול של עיריית ת"א מיום 13.7.09 ע"ס 895 ₪.