מדינת ישראל נ' אברהמוב(אסיר) ואח'

גזר דין (הנאשם 1)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירת התפרצות למקום מגורים וגניבה.

על פי עובדות כתב האישום, בתחילת חודש אוגוסט 2009 בשעה 16.00 אחה"צ, התפרץ הנאשם לבית המתלוננת וגנב מתוכו ציוד רב לרבות מחשב נייד ותכשיטים רבים.

הנאשם נתפס במונית, סמוך לביצוע העבירה כשבידו הציוד שגנב.

התביעה הדגישה חומרת העבירה והעובדה שהפכה מכת מדינה שיש למגר והפנתה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל מאסר מותנה בן 8 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק דנן.

בהתייחס לתסקיר שירות המבחן טענה התביעה כי מדובר בהמלצה בלבד וביקשה שלא לאמצה.

ב"כ התביעה הפנה לפסיקה רלבנטית ועתר להטלת מאסר בפועל שלא יפחת משנה, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר והטלת מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם ביקש לבחון נסיבותיו המיוחדות של המקרה ובמיוחד של הנאשם.

עיקר טיעוניו של הסנגור מושתתים על התסקיר והוא ביקש להדגיש כי עברו של הנאשם אינו מכביד וכי למעשה משך רוב חייו חי חיים נורמטיביים.

הסנגור עתר לאמץ המלצת שירות המבחן ולחלופין לנהוג עם הנאשם במידת הרחמים.

הנאשם עצמו הבטיח שלא יחזור על מעשיו ואמר שמעוניין לחזור ולשרת בצבא.

כאמור הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם.

על פי המפורט בתסקיר הנאשם אכן חי חיים נורמטיביים עד סוף שירותו הצבאי.

אולם כעולה מגזר הדין בתיק בו נדון בעבר, את העבירה הקודמת, שהינה זהה לעבירה בתיק זה, ביצע ב"תפר" שבין סיום לימודיו לגיוסו לצה"ל ולקראת גמר השירות הצבאי כבר נדון בגינה.

כשנתיים אחר כך שב ועבר העבירות נשוא תיק זה וזאת כששמונה חודשי מאסר מותנה תלויים כחרב מעל צווארו.

סעיף 55 לחוק העונשין (להלן: "החוק") דן בהפעלתו של מאסר על תנאי.

ס"ק(א) קובע כי מי שנדון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה ביהמ"ש על הפעלת המאסר על תנאי.

רוצה לאמר שהתוצאה של הרשעה בעבירה נוספת היא הפעלת המאסר המותנה. זה הכלל.

סעיף 56 לחוק דן בהארכת תקופת התנאי.

ס"ק(א) מאפשר לביהמ"ש שהרשיע הנאשם בעבירה נוספת.... לצוות מטעמים שיירשמו על הארכת תקופת התנאי.... אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל המאסר המותנה.