מדינת ישראל נ' אברהם(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירה של התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ("חוק העונשין"); גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי בין התאריכים 21.1.10 ועד 29.1.10 התפרץ הנאשם לדירה, בכך שפתח את תריס המרפסת, נכנס לתוך הדירה, גנב חפצי יודאיקה מכסף וחפצים נוספים.

טענות מטעם הצדדים:

המבקשת עותרת להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לטענתה מתקיימות במקרה דנן ראיות לכאורה כנגד המשיב, שכוללות בין היתר, חוות דעת מז"פ כי טביעות כפות ידיו של המשיב נמצאו בדלת פנימית בכניסה למרפסת הדירה שנפרצה וכן קיים רישום של שיחת טלפון שבוצעה מהדירה שנפרצה לבית אחיו של המשיב בזמן הרלוונטי בו נפרצה הדירה .

המבקשת טענה כי לא ניתן לשחרר את המשיב בחלופת מעצר המוצעת, הואיל ולחובתו מאסר מותנה בר הפעלה.

ב"כ המשיב טענה לעוצמת הראיות. לטענתה המשיב לא נחקר לגבי שיחת הטלפון שבוצעה מהבית לאחיו. מעצם מציאת טביעות האצבע של המשיב לא ניתן להסיק כי הוא פרץ לדירה.

המשיב ויתר על הגשת תסקיר מעצר.

דיון:

בבוא בית המשפט להכריע בבקשת מעצר עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21 לחוק המעצרים עליו לבחון שאלת קיום ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופת מעצר.

ראיות לכאורה:

בית-המשפט בוחן את קיומן של ראיות לכאורה לשם גיבושה של עילת מעצר, אינו נדרש, אלא לבחון האם די בראיות אשר הובאו בפניו, באם תוכחנה במהלך המשפט, כדי להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר (ראה: בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 148).  

להלן תמצית הראיות הרלוונטיות המצויות בתיק החקירה:

הודעת המתלונן חיים שמחה מיום 11.2.10

המתלונן מסר כי מעולם לא ראה את המשיב, לא פגש אותו, והמשיב לא ביקר בביתו.

הודעת המשיב מיום 9.2.10

המשיב טען שהוא עוסק במסחר של חפצים עתיקים בכך שהוא קונה או מוכר ספרים וכתבי יד של רבנים.

המשיב הכחיש שהוא פרץ לדירה וטען כי בזמן הרלוונטי ישן בבית אמו. נתתי דעתי כי ברשום ההודעה נפלה טעות. המשיב נשאל למעשיו ביום 29.10.10 במקום 29.01.10. עניין זה יתברר בוודאי במהלך שמיעת הראיות, האם מדובר בטעות בהקלדה או בטעות בחקירה גופה. בתשובת המשיב נרשם המועד 29.01.10 דבר המתיישב עם טעות הקלדה. כך או אחרת עניין זה הוא עניין למשקל העדות שיבחן ע"י בית המשפט אשר ישמע את הראיות.

הודעת המשיב מיום 11.2.10

המשיב שמר על זכות השתיקה. לשאלה כיצד הוא מסביר שנמצאו טביעות אצבע שלו על הארגז? המשיב השיב שאם יראו לו היכן יש טביעות אצבע הוא ייתן הסבר. המשיב טען שהוא לא יוצא מהבית בשל התקפי חדרה. המשיב טען שהוא עובד בבית דפוס בצפת ואישר שהוא מבצע תיקונים או עבודות בבתים.