מדינת ישראל נ' אברג'ל ואח'

החלטה

בעניינה של הנאשמת 1

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר דיוני בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן הנאשמת מתגוררת בשכנות לבני הזוג מדבצקי (להלן: "המתלוננים") ברח' בילו 1 בראשון לציון.

בתאריך 15.1.11 בסמוך לשעה 20:30 בחניון הבנין התגלע ויכוח בין הנאשמת לבין הגב' מדבצקי (להלן: "המתלוננת") על מקום חנייתה של המתלוננת.

בנסיבות הללו עלה בעלה של הנאשמת לקומה בה מתגוררים המתלוננים, ובפתח דלתם התפתח ויכוח בינו לבינם.

בהמשך עלתה גם הנאשמת למקום, אז ירקה בפניה של המתלוננת ושרטה אותה.

כתוצאה מהתקיפה המתוארת נגרמו למתלוננת שריטות בצד שמאל של פניה ובמרפקה.

במהלך שמיעת הראיות, בעיצומה של פרשת התביעה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו, הנאשמת ביקשה לחזור בה מכפירתה, כתב האישום בעניינה תוקן, היא הודתה בעובדותיו והורשעה בגינו.

הוסכם כי טרם הטיעונים לעונש יתקבל תסקיר אודות הנאשמת, כשלבקשת באת כוחה התבקש התסקיר לבחון אפשרות ביטול ההרשעה. המאשימה הודיעה כי בכל מקרה עמדתה תהיה להותרת ההרשעה על כנה.

תסקיר שירות המבחן

לקראת הדיון שנקבע לטיעונים לעונש, התקבל תסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשמת כבת 30, נשואה ואם לשני ילדים, עובדת מזה כ-4 שנים כמנהלת השמה בחברת כח אדם לסיעוד.

מדובר בנאשמת שגדלה במשפחה נורמטיבית, סיימה 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה, ושירתה שירות צבאי מלא.

אשר לאירוע נשוא כתב האישום, בשירות המבחן הודתה הנאשמת בעובדות ולקחה אחריות מלאה על התנהגותה, תוך הבעת חרטה ואמפתיה כלפי המתלוננת. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת מבינה את חומרת מעשיה והשלכות התנהגותה וכי האירוע נשוא כתב האישום הוא בבחינת אירוע חריג ויוצא דופן בחייה.

עוד מעדכן שירות המבחן כי הנאשמת פנתה מיוזמתה לבקש את סליחתה של המתלוננת והם יישרו ביניהן את ההדורים – נתון שנבדק עם המתלוננת ואומת על ידה. המתלוננת אף טרחה וציינה בפני שירות המבחן כי קיבלה את בקשת הסליחה של הנאשמת והוסיפה כי חשוב היה גם לה ליישר את ההדורים.

בשים לב למכלול הנתונים ובהם, בין היתר, העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה ויחידה, מערכת היחסים התקינה עם המתלוננת, לקיחת האחריות, וקיומו של חשש ממשי שהרשעה תפגע בהמשך העסקתה של הנאשמת כמנהלת כח אדם, ממליץ שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשמת ולהטיל עליה ענישה חינוכית בדמות צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות.

טיעוני הצדדים

המאשימה התנגדה בתוקף לביטול ההרשעה, עתרה להותיר את ההרשעה על כנה ולהשית על הנאשמת עונש הרתעתי בתוספת לענישה מוחשית בדמות קנס ועבודות של"צ ולצידם פיצוי למתלוננת.

ב"כ המאשימה טענה כי מדובר באירוע חמור במהלכו נקטה הנאשמת אלימות פיזית כלפי שכנתה, תקפה אותה וגרמה לה לחבלות בפנים ובמרפק.

לשיטתה, נוכח שכיחות העבירות מסוג זה והעובדה כי יש מי הרואים בשימוש באלימות דרך לגיטימית לפתרון סכסוכים, על בית המשפט להעביר מסר חד וברור לפיו השימוש באלימות תתקל ביד קשה.