מדינת ישראל נ' אביקזר ואח'

החלטה

מורה על שחרור הסנגוריה הציבורית מיצוג החשודים נוכח הסדרת ייצוג פרטי.

ניתנה והודעה היום כ"ד כסלו תשע"א, 01/12/2010 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

החלטה

לפניי בקשה שנייה להארכת מעצרם של החשודים למשך שישה ימים נוספים לאחר שנעצרו לראשונה ביום 26/11/10 ומעצרם הוארך עד כה.

מיוחסות לחשודים עבירות של ניסיון לגרום למות אדם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, קשירת קשר לביצוע פשע ותגרה במקום ציבורי.

מתואר בבקשה כי ביום 26/11/10 הגיע אדם בשם קובי פרץ ביחד עם שניים אחרים לבית משפחת אשתו כדי לדון בהסדרי ראיה ביחס לילדיהם. אירע ויכוח ובמהלכו הגיעו הדברים לכדי קטטה במעורבות החשודים. במהלך הקטטה נפצע מר פרץ בגופו מסכין וכן חברו. מר פרץ פונה במצב קשה לבית החולים שם נותח ויצא מכלל סכנה.

מעצרו של מר פרץ הוארך על ידי עד לשעה 20.00 היום.

מיוחס לחשודים חשד כי הם אלו שדקרו את מר פרץ וחברו.

עיינתי בתיק החקירה ואיתרתי חשד סביר התואם בקשה שנייה להארכת מעצר לפיו ביצעו החשודים את העבירות המיוחסות להם, למעט עבירת קשירת קשר לביצוע פשע וזאת כפי הבהרת הטוען בחקירתו הנגדית.

עילת המעצר קשורה במסוכנותם של החשודים לביטחון הציבור וכן במסוכנותם להמשך הליך החקירה.

הוגש דו"ח סודי שסומן מב/1 ובו 11 פעולות חקירה שבדעת היחידה החוקרת לבצע עת החשודים נתונים במעצר.

קיים הסבר בתיק החקירה מדוע חלק מפעולות החקירה שהתבקשו קודם לכן לא בוצע ואין המדובר

בחפיפה מלאה בין שני הדוחות הסודיים כסברת הסנגור בסיכומיו.

סימנתי את פעולות 1-10 ככאלה הניתנות לשיבוש ישיר על ידי החשודים ככל שישוחררו ממעצרם (קיימת חפיפה מסוימת בין פעולות חקירה 2 ו-5).

סברתי כי יש להעדיף בעת זו את אינטרס הציבור המבקש לחזות בניהול החקירה על מי מנוחות ללא חשש משיבושה והתרשמתי כי העדפת חלופת מעצר בעת זו לא תשיג תכלית זו.

באיזון בין האינטרסים השונים ראיתי לנכון לצמצם את מניין הימים המבוקש ולהורות על המשך מעצרם של החשודים עד ליום 5/12/10 עד השעה 12.00.

אפיס את דעת הסנגור ואציין כי הארכת מעצרם של החשודים לא נועדה לשם החזקתם כבני ערובה עד שיאותרו עדים כאלה ואחרים.

עוד בהתייחס לטענות הסנגור יצוין כי לא התרשמתי מקיומה של אפליה בין החשודים לבין מעורבים אחרים ששוחררו שכן אין דמיון ולו לכאורה בין נסיבות המעשה הלכאורי המיוחס לאותם אחרים לבין זה המיוחס לחשודים.

אין באמור בהחלטה זו כדי לגרוע מסמכותו של הקצין הממונה על החקירה להורות על שחרור החשודים בתנאים בהתאם להתפתחות החקירה.