מדינת ישראל נ' אביטל

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 19.7.11, הודעת תשלום קנס בגין העמדת רכב על המדרכה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 72(א)(א2) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 12.2.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ אבי יחזקאל, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה העידו הנאשם ועד הגנה.

על פי גרסת המאשימה, ביום 19.7.11, בסמוך לשעה 10:05, חנה הנאשם אופנוע על המדרכה ברחוב גרינבוים בתל אביב, בסמוך לבית מספר 39, במקום שלא הוסדר לחניית רכב. העד ציין כי מאבטח של בנק סמוך ביקש מהנאשם להזיז רכבו מן המקום, אך הוא סירב.

העד רשם מפיו של הנאשם את הדברים הבאים:" אני ממתין לאדם שייצא מהבנק. לא רוצה לחתום".

על פי גרסת הנאשם ועד ההגנה מטעמו, מר בוריס חנימוב, הנאשם הגיע למקום על מנת לאסוף את בוריס מהבנק, עצר במקום וכיבה את המנוע, על מנת להוציא קסדה נוספת מהארגז של האופנוע. בשום שלב, לא התכוון הנאשם, לטענתו, לחנות את רכבו במקום.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

עד התביעה מציין כי הנאשם היה ליד האופנוע כל העת והדבר תומך בגרסת הנאשם כי לא התכוון לחנות את הרכב, אלא עצר לפרק זמן קצר ביותר, על מנת לאסוף נוסע. העד אינו מתייחס לפרק הזמן בו שהה הנאשם במקום ולכן לא ניתן לסתור טענת הנאשם ועד ההגנה, כי מדובר בעצירה רגעית.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ב, 16 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

המועד שנקבע למתן הכרעת דין מבוטל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: