מדינת ישראל נ' אביטבול(עציר) ואח'

החלטה (בעניינו של המשיב 4)

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של עשיית עסקה שיש עמה מסירת החזקה בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב2) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק.

מכתב האישום עולה כי עובר ליום 27.04.11 ובמהלכו, קשרו המשיבים קשר למסור החזקה במטען חבלה ובפגז זיקוקין, כאשר משיב 2 אמור היה למסור את המטען והפגז למשיב 1 או למי מטעמו. משיב 1 קיבל את המטען והפגז ממשיב 3 וכפי שסיכם עם משיב 2, בשקית אדומה, ומשיב 1 מסר למשיב 3 סכום של 1,000 ₪ בעבור ההעברה. משיב 1 נשא את המטען והפגז בשקית האדומה והכניסם לתא המטען ברכב האאודי השייך למשיב 6 בעודו עומד ליד משיב 4.

באותו יום בשעה 19:25 לערך, הגיע משיב 5 לרחוב גולומב וחנה בסמוך לרכב האאודי. בשעה 19:33 לערך הגיע משיב 4 ברכב מוסג מאזדה לרחוב גולומב וחנה בסמוך למשיב 5 ולאאודי של משיב 6. משיבים 4 ו-5 החלו משוחחים בניהם ובהמשך הגיעו משיבים 1 ו-6 וחנו במקביל לאאודי.

משיבים 1, 4, 5 ו-6 הגיעו אל רכב האאודי על מנת לבדוק את המטען והפגז ולקחתם. בשעה 19:38 לערך ניגש משיב 1 בלוויית משיבים 5 ו-6 אל תא המטען כשמשיב 4 נמצא בסמוך לרכב המאזדה כדי לבדוק את המטען והפגז ולקחתם.בשלב זה נעצרו משיבים 1, 4, 5 ו-6.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את משיב 4 עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו, כאשר לדבריה כתב האישום מבוסס על האזנות סתר שבוצעו בעקבות פעילות סוכן, פעילות עוקבים ודו"חות השוטרים, שקריו של המשיב וכן שתיקתו במסגרת חקירותיו לאחר ניסיונו להרחיק עצמו מהמקום. כמו כן במסגרת תרגילי חקירה הפליל המשיב את עצמו ולדידה קיימת ראשית הודיה בעניינו, כל זאת תוך בחינת מכלול הראיות בהקשר לכלל הנאשמים.

לאחר שהתקיים דיון בו טענו ב"כ הצדדים לעניין התשתית הראייתית, ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, מצאתי כי אכן קיימת תשתית ראייתית המבססת את עובדות כתב האישום המיוחס למשיב 4 בכתב האישום.

בעניינו של המשיב הוגש תסקיר על ידי שירות המבחן.

שירות המבחן סקר את תולדותיו של המשיב,התרשם כי המשיב מצוי בתהליך התדרדרות וכי מעורבותו העבריינית דומיננטית.

עוד התרשם שירות המבחן כי לצד עליה בחומרת העבירות המיוחסות לו, בלט עיסוק בפסדה של כוח ושליטה והסתרת מצבו מבני משפחתו, העדר יכולת לבחינת ביקורתית ולפיכך מסיכון במצבו.

שירות המבחן בחן את הערבים המוצעים.

דודתו של המשיב הביעה עמדה מגוננת כלפיו ללא יכולת לראות את הבעייתיות בהתנהלותו, אביו גילה עמדה חלשה והתקשה להתייחס האופן ענייני לבעייתיות במצבו של המשיב, האחות גילתה דאגה להוריה ולא היתה מסוגלת להתייחס באופן מותאם למצבו של המשיב והאם , אף שביטאה אסרטיביות וסמכותיות כלפי המשיב, לא הבינה את עומק הבעייתיות במצבו והתייחסה בעיקר לקשייו כמכור, תוך צמצום ממידת מעורבותו העבריינית ומורכבות הסיכון במצבו.

שירות המבחן התרשם כי כל בני המשפחה מתקשים להעריך את הסיכון בשחרורו של המשיב ואת רמת הפיקוח הנדרש במצבו ולפיכך שלל החלופה למרות שבעבר המליץ לשחרר המשיב לחלופה זו.

בסיכום התסקיר נכתב כדלקמן:

"נדגיש, כי על אף שבעבר המלצנו על שחרורו של סרגיי לחלופה המוצעת, נכוח הערכתנו כיום את ההידרדרות במצבו, כשברקע הקשחת עמדותיו וגישתו המטשטשת, אנו מעריכים כי חלה עלייה ברמת הסיכון בשחרורו. בהתחשב בעמדותיהם של המפקחים והערכתנו כי יתקשו לצפות מצבי סיכון ולרסן את התנהגותו – איננו ממליצים על שחרורו".

ב"כ המשיב עתרה כי בית המשפט ידרוש הבהרה מדוע נפסלה החלופה המוצעת ואיני רואה לנכון לעשות כן. שירות המבחן הסביר מדוע הערבים אשר שימוש בעבר ערבים מפקחים אינם יכולים לשמש עוד כמפקחים על המשיב.

עוד טענה ב"כ המשיב כי למשיב 3 היה תפקיד משמעותי יותר מזה המיוחס למשיב 4 והוא שוחרר לחלופת מעצר.

לחלופין עתרה היא לבחון חלופה נוספת שתוצע לשירות המבחן.