מדינת ישראל נ' אבורמד(אסיר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים נשוא ת.פ. 38744-01-10.

כתב אישום זה מייחס למשיב ביצוע עבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

חלקם של המעשים בוצעו אף בתוככי תחנת המשטרה.

עיינתי בתיק החקירה אשר הוצג לי ומצאתי, כי יש בחומר הקיים בו כדי לבסס כתב האישום שהוגש.

אשר לטענות שהעלה הסנגור לענין מהימנות המתלוננים - השוטרים, טענות אלו מקומן בעת שמיעת הראיות במסגרת התיק העיקרי.

עברו הפלילי של המשיב אינו נקי וביצע בעבר עבירות כנגד הרכוש, עבירות כלפי שוטרים, עבירות סמים ומספר עבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה.

עיון בכתבי האישום נשוא ת.פ. 1608/06 ו-ת.פ. 3778-05-08 של בימ"ש שלום בעכו, כמו גם ת.פ. 3977/06 מעלה תמונה של אדם הקורא תיגר על החוק ואוכפיו ואינו נרתע.

זאת ועוד, לחובתו שני מאסרים על תנאי להפעלה (בני 6 חודשים ו – 4 חודשים) אשר גם הם לא הרתיעוהו.

מאסר אחרון נגזר עליו גם בגין ביצוע עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו וממנו השתחרר לפני זמן לא רב.

לפיכך, בנסיבות הענין ובשים לב למהות ולטיב המעשים נשוא כתב האישום ומבצעם, קמה עילת מעצר של מסוכנות ותמונה של אדם המתקשה לרסן את עצמו ולפעול על פי גבולות מקובלים בחברה מתוקנת.

בקש ב"כ המשיב, כי אשחרר את מרשו בחלופת מעצר בית בבית הוריו ובפיקוחם.

ראיתי ההורים, שמעתים והתרשמתי מהם.

אמנם המדובר באנשים שומרי חוק, יחד עם זאת, לא עלה בידם עד כה לרסן את בנם ולמנוע ממנו לבצע עבירות.

אין לי כל ספק כי רוצים הם בטובתו של בנם ובשחרורו.

זאת ועוד, אביו של המשיב עובד רוב שעות היום ואילו אימו, האמורה לפקח עליו רוב שעות היום, מטופלת ב – 8 ילדים.

לא שוכנעתי, כי בנסיבות העניין ומשקיימת חזרתיות בביצוע המעשים ומששני מאסרים על תנאי לא הרתיעו המשיב מלחזור על אותו סוג של עבירות, כי החלופה שהוצעה די בה כדי לשמש תחליף נאות למעצר ולמנוע הישנות המעשים.

מה גם, שהחלופה המוצעת והמתלוננים מצויים באותה עיר.

יצוין, כי עבירות האלימות מצויות, לצערנו, במגמת עלייה ויש מקום לאפשר לאנשי החוק לבצע תפקידם הציבורי והלא קל בלא מורא ומבלי שיפגעו שלומם וביטחונם.

משמדובר באדם החוזר על מעשיו שוב ושוב ולא נרתע גם בהיות מאסרים על תנאי מרחפים מעל לראשו, יש להבהיר לו כי בהכרעה בין זכותו לחופש לזכות הציבור, על יחידיו, לרבות זכותם של אוכפי החוק לבצע עבודתם בביטחה – תועדף זכותם של האחרונים.