מדינת ישראל נ' אבוקסיס(עציר)

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים

בפניי בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב המואשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה. על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 17.03.13 נהג הנאשם בקטנוע כשהוא בלתי מורשה לנהיגה לאחר שמעולם לא הוציא רישיון.

המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה והפנתה לחומר החקירה. הפנתה להודאת המשיב במשטרה ודו"חות השוטרים. כן הפנתה לנסיבות המחמירות מהן עולה כי המשיב נהג בניגוד לכיוון התנועה והזדהה בפני השוטרים כאדם אחר. הפנתה לעברו התעבורתי ממנו עולה המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו כאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה לתקופה של 10 חודשים, עובדה שלא הרתיע אותו מלשוב ולבצע עבירות תעבורה חמורות.

בנוסף התנגדה לחלופת המעצר שהוצעה בטענה שלא ניתן לסמוך על בת זוגו שתפקח עליו לאחר שידעה בעבר כי המשיב נוהג ללא רישיון ולא מנעה זאת.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה. ציין כי עילת המעצר בעניינו של המשיב חלשה, זאת, לאור גילו הצעיר, עברו התעבורתי הקל יחסית והעובדה שמעולם לא ריצה עונש מאסר.

הציע חלופת מעצר בדירת המשיב בפיקוחה של בת זוגתו אחיו ואחותו אשר העידו והביעו מוכנות לפקח על המשיב ולחתום ערבות צד ג'.

דיון והכרעה:

ראיות לכאורה

כאמור לעיל אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה.

עילת מעצר

מסוכנתו של המשיב נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את עניינו והעבירות נשוא הבקשה. אכן, החלטה לעצור אדם עד תום ההליכים בתיקי תעבורה אינה שכיחה ותינתן רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי לשלום הציבור, חשש שלא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר (ראה בש"פ 3337/08 גריפאת נ' מדינת ישראל – בימ"ש העליון החלטה מיום 14.3.08).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול הנסיבות אני סבור כי במקרה זה מתקיימת עילת מעצר.

יש בעצם נהיגתו של המשיב כשהוא בלתי מורשה כדי להוות סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך וללמד על זלזול בהוראות החוק ובהחלטות בית המשפט. נהיגה ללא רישיון נהיגה היא אחת העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה. עברו התעבורתי של המשיב כולל 2 הרשעות קודמות, כאשר אחת מהן היא בגין עבירה דומה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. חומרה נוספת יש בעובדה שהמשיב נהג כאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה לתקופה של 10 חודשים, דבר שלא מנע ממנו מלשוב ולבצע עבירות תעבורה חמורות.

למשיב עבר פלילי הכולל עבירה אחת של העדר מן השירות שלא ברשות.

לאור כל האמור לעיל, אני סבור שיש בהתנהגותו של המשיב כדי להוות סכנה לשלום הציבור ומתקיימת בעניינו עילת מעצר.

חלופת מעצר

הגם שקיימת עילת מעצר אני סבור כי ניתן במקרה זה להגן על שלום הציבור באמצעות חלופת מעצר ראויה. כבר נפסק כי "האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם – על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור – אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של המשיב חמורה פחות.ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר. "(בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' סעדה ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 17.7.97).