מדינת ישראל נ' אבואזיז(אסיר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד זיידלסון

הנאשם – הובא

ב"כ הנאשם - עו"ד שלומי כהן – סנגוריה ציבורית

הכרעת דין

רקע ועובדות

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות בצוותא לבית מגורים, גניבה בצוותא, גניבת כרטיס חיוב בצוותא והונאה בכרטיס חיוב בצוותא .

כעולה מעובדות כתב האישום, בין יום 27.11.10 בשעה 23.20 ליום 28.11.10 בשעה 03.30 התפרץ הנאשם בצוותא עם שחף אהרון (להלן:"שחף") לדירת המתלוננת בכך שפתחו חלון הסלון בדירה ונכנסו דרכו לדירה.

באותן נסיבות גנבו הנאשם ושחף את תיקה האישי של המתלוננת אשר הכיל גם כרטיס חיוב.

בהמשך ניגשו הנאשם ושחף לבנק לאומי בקרית אתא ומשכו ממכשיר הכספומט סך של 1845 ₪ באמצעות כרטיס החיוב.

הנאשם הודה בעשיית שימוש בכרטיס החיוב אולם כפר בביצוע ההתפרצות ועבירות הגניבה ובהמשך אף ויתר על חקירת עדי המאשימה והסכים להגשת כל חומר הראיות.

משכך, הוגשו ראיות המאשימה בהסכמה ומטעם ההגנה העיד הנאשם.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה טען בסיכומיו כי המאשימה עמדה בנטל הראיה והוכיחה עובדות כתב האישום שכן מהראיות אשר הוגשו בהסכמה עולה כי תוך זמן של בין שעתיים ל- 4 שעות מהמועד בו נפרצה דירת המתלוננת השתמש הנאשם בכרטיס חיוב שנגנב מהדירה.

ב"כ המאשימה טען כי מדובר בחזקה תכופה שעל הנאשם הנטל לסתור אותה על ידי מתן הסבר מתקבל על הדעת.

לדידו של ב"כ המאשימה ההסבר שנתן הנאשם אינו מתקבל על הדעת, אינו הגיוני וגרסתו אף מלאת סתירות ולכן יש לדחות גרסתו ולהרשיעו בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ב"כ הנאשם לא חלק על העובדה כי בוצעה התפרצות לדירת המתלוננת ועל קיומה של חזקה תכופה לאור עשיית שימוש בכרטיס החיוב שנגנב מהדירה בטווח של כ- 4 שעות ממועד ההתפרצות, אלא שלטענתו זו הראיה היחידה העומדת בבסיס כתב האישום ומאחר ומדובר בחזקה שבעובדה, כל שעל הנאשם לעשות כדי לסתור אותה הוא לעורר ספק סביר.

לטענת ב"כ הנאשם גרסתו של הנאשם הגיונית בנסיבות המקרה, יש בה כדי לסתור החזקה התכופה ובהעדר פעולות חקירה נוספות שהמשטרה יכולה היתה לבצע ולא ביצעה (כגון העתקת טביעות אצבע מזירת ההתפרצות) יש לאמץ גרסת הנאשם ולזכותו מעבירות ההתפרצות והגניבה שיוחסו לו בכתב האישום.

גרסת הנאשם

בין הראיות שהוגשו בהסכמה 2 הודעות שנגבו מהנאשם תחת אזהרה – ת/3 ות/20.