מדינת ישראל נ' אבו צלאח ואח'

החלטה

הנני ממנה את עו"ד אפלבוים ועו"ד פידל ואת הסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשמים בפני.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

הכרעת דין

על יסוד הודעת הנאשמים בעובדות כתב האישום אני מרשיעה אותם בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשמים שבפני הורשעו על-פי הודעתם בעבירה של שהייה בלתי חוקית.

על-פי עובדות כתב האישום בו הודו הנאשמים, בתאריך 06/12/10 בסמוך לשעה 18:00, שהו הנאשמים שלא כדין בתחומי מדינת ישראל וזאת מבלי שהחזיק בידם היתר שהייה או תעסוקה כדין.

לטענת ב"כ הנאשמים, נכנסו הנאשמים לישראל לצורכי פרנסה, עקב המצב הכלכלי הקשה השורר בשטחי הנאשמים.

ב"כ הנאשמים הדגישו את גילם הצעיר של הנאשמים, את העבודה כי לכניסתם ארצה לא נלוותה כל עבירה לרבות עבירה האמורה להכשיר את שהייתם בארץ, את ההודייה המיידית וקבלת האחריות ואת נסיבותיהם האישיות הקשות.

ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, לצד מאסר על תנאי, שכן מדובר במי שנכנסו ארצה ולא בפעם הראשונה ונדמה כי גם גזרי דין קודמים שניתנו בעניינם לא הצליחו להבהיר להם את האיסור שבכניסה לתחומי המדינה שלא כדין.

בתיק רע"פ 3173/09 בענין פראג'ין נ' מדינת ישראל, היתווה בית המשפט העליון את מדיניות הענישה הראויה בכל הנוגע לעבירות שהייה בלתי חוקית ושם נקבע כי בהנחה שמדובר בשהייה שניה בישראל, העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל שאורכו צריך להגזר מנסיבות המקרה והנאשם.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, ותוך שאני לוקחת בחשבון את עברם הפלילי של הנאשמים מחד, ומאידך את ההודייה המיידית וחסכון בזמן שיפוטי, כמו גם את הנסיבות האישיות הקשות, אני מטילה על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

א.מאסר בפועל למשך 3 חודשים שימנה מיום מעצרם 06/12/10.

ב.7 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשמים לא יעברו את העבירה בה הורשעו במשך 3 שנים מיום שחרורם.

זכות ערעור תוך 45 יום.

יש לאפשר לכל אחד מהנאשמים 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת